ביקורת: Dee-1 גורם לשירים של מיקסטייפ להישמע כמו אלבום חותך 'נצחי'

• 0 דירוג קהילה
• 0 דירג את האלבום
• 0 נתן לו 5/5

די -1 משך אותם במהירות.

לפני מספר שבועות החליט כותב המילים הנמרץ לראות כמה מעריציו שמים לב. הוא ארז מחדש חמישה שירים ישנים ממיקסים כסינגלים, ורוב מעריציו הגיבו כאילו הם ג'וינטים חדשים לגמרי. הוא הפך את הקונספט הזה לאלבום באורך מלא, נִצחִי , שמורכב משירי מיקסטייפ מלפני 7-9 שנים. התוצאה היא מוסיקה שאמנם אינה מצטיינת, אך עומדת במבחן הזמן בזכות תוכן מרתק והפקה נשמתית.

אפילו זר למוזיקה של די -1 יכול לשער את שיר הפתיחה, It's My Turn, הוא או ג'וינט מכוון מכוון או חתך מתקופה קודמת. הוא זורם על המסלול כמו ליל וויין מעל איברים גזוזים ותופים עבים שנשמעים ממש מתוך קרטר השני , אבל די מבדיל את עצמו מלכתחילה כשהוא מצהיר בהומור, ראשי כואב ונשי פאנקי, ככה אני חי / No Phat Farm, הכיסים שלי יושבים על ראסל 'סלימונס'. הוא קופץ ממחשבה למחשבה על פעימה שיכולה לרכוב במשך ימים, מה שהופך את אחד מפתיחי האלבומים החזקים של השנה.

Dee-1 תויג עם תווית הראפר הנוצרית, אבל הוא באמת רק אחי נוצרי שעושה ראפ. אמונתו מחלחלת אל השקפתו, את סיפוריו ואפילו את האור הזורח דרך קולו. ובכל זאת, אישיותו של כל אדם הופכת אותו לדומה לגרסה מפוכחת של דווין הבחור כמו לביזלה.

לכל שיר יש תחושה אפיזודית, כאילו סיינפלד ו אטלנטה נמעכו יחד ונטבלו ביין טבילה. הוא רוכב על פעימה מקפיצה לצד הקולות של Kourtney Heart ב- Found Tha One, מצהיר על שמחתו לכל יום ב- OD ב- Life, ומפרק את מאבקי ה- MC בבלוק הסופר מתמטי. אף על פי שהשירים מגיעים מפרויקטים שונים ומשתנים מבחינה מוזיקלית מנגני פסנתר בלתי פוסקים (רק אלוהים יכול לשפוט אותי) ועד נשמה נמשכת (כחולה), הם קשורים זה בזה על ידי יכולתו של די -1 למזג רגשות גולמיים עם חיים. -כפי שזה מגיע גישה.

אין כאן מפרקים חלשים אמיתיים, למעט Really Feel This, שנפגע על ידי וו חסר. חתכים מרובים נשמעים רעננים בשנת 2020, ואפילו השירים שהם בבירור מתקופות שונות הם בלתי נשכחים בפני עצמם. במובן זה, די -1 הצליחה ליצור אלבום בעל כושר גופני. עם זאת, מוזיקה נצחית באמת, כמו של ג'יי זי תכנית העיצוב או של בוב דילן דם על המסלולים , כולל שירים מופתיים שיש להם גורם וואו. לשם כך, נִצחִי מפספס את המטרה. היוצא מן הכלל לכך הוא Stranger, עליו די -1 מציירת תמונה של יחסי גומלין עם אנשים בתוך מאבק. המסירה האדירה שלו במהלך ההפקה הקולנועית של אמצע הקצב גורמת להאזנה משפיעה. השיר ניצב מעל השאר כיצירת אמנות נהדרת ללא תלות בסגנונות או בתקופות.

Dee-1 שוחרר כעת שני אלבומים בפחות מ -12 חודשים שראויים לערך ההפעלה החוזרת. בזמן שכותרת האלבום נִצחִי הוא מחזה חכם יותר בניסוי של די מאשר שהוא ייצוג של קלאסיקות, האלבום עצמו הוא הוכחה נוספת לכך שדי -1 הפך לאחד הראפרים האמינים ביותר.