פורסם בתאריך: 15 בדצמבר 2015, 10:07 על ידי ג'ייסון ביסנוף 2.0 מתוך 5
  • 1.67 דירוג קהילה
  • 9 דירג את האלבום
  • 1 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 25

קיד קודי עבר קשת קריירה ראויה לציון, גם אם לא נדירה. החל מהבאז לאין שיעור, יצר את עבודת המיקס שלו, בעיקר ילד בשם קודי , הכישרון העצום שלו, הסאונד הייחודי שלו וחברת העילית שהוא שמר היו אוהדים שמשבחים מוזיקה. עבור קודסטר השמים תמיד נראו כמו גבול נמוך מדי.



שניהם הופעת הבכורה שלו איש על הירח: סוף היום ומאמץ ב ' איש על הירח השני: אגדת מר רייגר נמסר על ההייפ המסיבי שקדם להם. אחרי אותה הצלחת פריצה יוצאת דופן, נראה היה שקודי מאבד קשר עם הצליל שלו בזמן שהוא מתמודד עם השדים הפנימיים שלו, חלק משמעותי מהיצירה המוזיקלית שלו, ושוב תלות במריחואנה ליצירתיות.



צמד המהדורות הבאות, אינדיקוד , ו טיסת לווין: המסע לאם הירח השאיר מעריצים ומבקרים לרצות יותר, שכן נראה כי עומק ומגוון הצליל של סקוט מסקודי מרחיק לכת עד כדי כך אפילו להשאיר את האמן עצמו אבוד.






מהירות כדור 2 גן עדן מייצג רגע מכונן עבור קודי, עם ארבעה אלבומים רצופים שנמכרו פחות בהדרגה, והיו שקית מעורבת באופן ביקורתי, נראה שהוא מתחבט במכות האופייניות שמגיעות יחד עם הצלחה ראשונה. כאשר העבודה המוקדמת ביותר שלך היא הטובה ביותר שלך, לאן אתה יכול ללכת משם?

דבר שברור מאוד באלבום זה הוא שהמיזוג של היפ הופ, ג'אז, רוק ו- R&B שהיו בעבר היו פחות נפוצים. זהו אלבום רוק כמעט בכל מובן המילה. ממכשור ועד למסירה לירית, זה נשמע יותר סביר להגיע מ- Red Hot Chili Peppers מאשר לאמן שעומד מאחורי ה- איש על הירח סִדרָה.



האינדיקציה המוקדמת ביותר לכך באה לפני שלוחצים אפילו על הפעלה. עטיפה שבקלות הייתה יכולה להיות באלבום האח הגדול וחברת האחזקות כוללת סאונד שמזכיר יותר את הרוקנרול של תחילת המאה מאותם ימים פסיכדלים מוקדמים.

רק עד הרצועה השישית הרפתקאות אנו שומעים בס שיכול לייצג איזושהי נוכחות של היפ הופ, אך הוא מתרכך במהירות ומפנה את מקומו לשירה של פיפטו טריפי על גיטרה נעית איטית ובס בסיסי.



כך ממשיך האלבום במשך 26 רצועות. קולם המשתנה של קודי מעופף בנימה זרה על מדיומים מגוונים ועד כלי נגינה איכותיים. כמות מועטה של ​​המוזיקה היא באמת יפה, כמו הגיטרה האקוסטית ב- Handle with Care, אך רבים מהם יוצאים חוזרים ומתאימים יותר לזמר ולקול אופייני יותר לז'אנר.

ברמה הקולית, הרבה מהאלבום הזה חזק אבל הזהות וההמשכיות חסרות דעות. נראה שהאלבום נוצר על ידי מישהו שלא הצליח למצוא את הברק בבקבוק שהיה כה מרשים ומרתק בשתי התקליטורים הראשונים שלו. יתר על כן, נראה כי חלק ניכר מהאלבום אינו מופרד אך ורק ביוויס ובאטהד ביניים קשירת רצועות.

עבור אמנים רבים או קבוצות רוק זה יראה קטעים של אומנות חזקה, אבל עבור האיש שעומד מאחורי שניים מהאלבומים הטובים ביותר בעשור האחרון, זה נראה כמו עוד משבר זהות שעווה שבו הכישרון עדיין שם בבירור אבל העבודה הכוללת כאשר הוא נצרך כישות אחת הולכת לאיבוד בעשבים שוטים.

זו אולי תוצאה של אמן שמוצא את עצמו מוטרד כרגע. מילים כמו, אני עלול להשתחרר ולקפוץ מצוק ב- CONFUSED! אל תעשה מאמץ רב להסוות את המציאות הזו. כאמן שיצר כמה המנוני דור, כולנו רוצים לראות את קודי מחזיר לעצמו את הצליל והביטחון שלו. כבני אדם אנו מקווים כי ניתן לנצח את כל השדים שמתמודדים איתם בדיסק הכפול הזה.

איש לא יתווכח על כישרונו המוסיקלי של קיד קודי, אך אם הוא ימשיך לנסות ולמתוח את גבולות הצליל שלו הוא יצטרך להיות מתודי עם הניסוי.