טיילר, היוצר - פצצת הדובדבן

• 3.68 דירוג קהילה
• 38 דירג את האלבום
• 19 נתן לו 5/5

Rumblings of Tyler, אלבום האולפן הרשמי השלישי של הבורא עוד לפני 2013 כשהוא מכין את האלבום המהולל בקרוב זְאֵב והמבקרים עדיין נאבקו בכוח בכדי לחשוב על כינוי חמוד לאמן שהעולם טרם היה עד. למרבה המזל, המאבקים האלה פסקו, ובעקבות השבחים שקיבל ארל סווטשירט אני לא אוהב חרא, אני לא יוצא החוצה ורמת ההייפ המטורפת שממתינה להוצאת אלבומו השני של פרנק אושן, נראית כעת זמן ראוי מתמיד עבור מנהיג הלהקה של Odd Future להוציא את המהומה הארוכה - פצצת דובדבן .

עבור מרבית אמני ההיפ הופ, שבהם פרסום המודעות בסינתנט המגמות המוסיקליות הוא הלחם והחמאה שלהם, אלבום שנרקח באופן ספורדי לאורך קטע כה ארוך, ימיט הרס בכל תחושת מראית עין של לכידות במוזיקה. אך לטוב ולרע, טיילר מנצח בעקביות את דעותיהם של יצרני הטעמים. פצצת דובדבן הוא פחות מבוסס על נושא מאשר מהדורות קודמות; אלא מיזוג של כושר ההמצאה המגוון של האמן עד היום.

ההלם נקרע כדרך אגב בחקר אונס והומופוביה שנמצאו בפרויקטים מוקדמים כמו ממזר ו שֵׁדוֹן נרגעו הפעם, ואיפשרו למוזיקות בהשראה מוטורית של טיילר לפרוח באמת. כלי הנגינה מעוצבים כאטרקציה העיקרית, ולעתים הטקסטים מעוותים עד כדי הבנה בקושי, בדומה לשל 2013. זְאֵב . DEATHCAMP מחדשת את התפעלותו מפארל, כמעט דומה להפליא בחיפוש של… עידן N.E.R.D. הפותח מבצע את אותה פונקציית קנה את הכרטיס קח את הנסיעה כמו On Sight של Kanye, ביצוע חסר רחמים של חזון האמן ולא ציפיית הקהל לאיך המוסיקה צריכה להישמע. טיילר אוכף נטייה זו בכל צעד ושעל.

טיילר משמיע את עצמו ב- BUFFALO, וממזג חרוזים בעלי אופי בום-באפ עם כלי נגינה סוער וכבד. התמורות העדינות של פצצת הדובדבן לוח קולי, כמו פעימות הפסנתר לסירוגין שנמצאו ב- PILOT או הסינטים המטושטשים של 2SEATER מהווים לפעמים אתגר מסורבל בעידן הדיגיטלי.

לאחר הסתערות הסינתזים המוטסים והדקירות המסוקסות, כלי הנגינה הנפיצים של פצצת דובדבן להקל על אקלים ממוזג. רשת ג'אזית של קסילופון, פסנתר, עוגני סקסופון עוגנת ההרמוניה של טיילר ב- FIND YINGS WINGS שלך, יותר הפסקה שלווה מאשר מסלול מעצר. הטור דה ג'אז הכי טוב של טיילר מושג עם 2SEATER, שכולל מינון כבד של ברים שמזנון על כלי נגינה עבות.

מכיוון שהמותג Odd Future צבר קיטור לפני כחמש שנים, המעריצים רצו לראות את החברים מסתעפים ומשתפים פעולה עם אמנים אחרים. אמנם משאלות אלו הוענקו הרבה לפני כן פצצת דובדבן , מסלול כמו SMUCKERS מצדיק את הדרישות הללו. קניה ווסט, ליל וויין וטיילר מביאים לשולחן מידה מסוימת של יצירתיות, ובכל זאת שיתוף הפעולה שלהם נרשם באופן אורגני מבלי שאף אחד מהאמנים יצטרך לכייל את סגנונותיהם. האורחים נמצאים בכושר עליון, מתנדנדים היטב על רקע סינטיס חללי והזרימה הכועסת של טיילר.

OKAGA, CA הוא גמר הקטיפה והשקט לאלבום שנראה כי יורד וזורם בכל מקום. למרות שזה ייצוג ראוי גם לעבר וגם להווה של טיילר, פצצת דובדבן יכול להיות גלולה קשה לבלוע עבור כמה מעריצים קשיחים שאולי לא יצליחו להתעכב עם התנועות העכשוויות יותר, ברוב המקרים הכיוון המסתמן לכאורה של האלבום אחרי כמה ספינים פשוטים. ברגע המדויק הזה טיילר כנראה מתכונן לפרסם רישומי חייזרים גרוטסקיים בחשבון האינסטגרם שלו, אך מבחינה מוזיקלית הוא מתבגר לנגד עינינו.