תחשוב על טיילור מומסן: תחשוב על מחלוקת, תחשוב על אייליינר, תחשוב על 'די פזיז'. אבל אולי הגיע הזמן לחשוב שוב, כי למומסן יש הרבה יותר ממה שנוכחותה הבימאית הפראית יכולה לשדר. טיילור שוחחה עם מחוז MTV על איך הסיור פקח את עיניה לעולם ולכל בעיותיו ומדוע Going To Hell, האלבום השני מתוך The Pretty Reckless, הוא תקליט שכתבה על תקופה חשובה ביותר בחיי הלהקה הזו - תקופה ראה אותם חווים כמה אירועים מחרידים בזמן שניסו להקליט ויצאו מהצד השני של הטרגדיות האלה. היא גם מצדיקה את החלטתה להופיע עירומה לגמרי על השער של Going To Hell ומבהירה אחת ולתמיד עד כמה היא ידידותית עם השטן עצמו.



MTV: אז טיילור, זהו האלבום השני של The Pretty Reckless, שהוא גורם מכריע באורך החיים של הקריירה של כל להקה. האם אתה מרגיש שיש לך מה להוכיח עם השיא הזה?



טיילור מומסן: אני אף פעם לא מרגיש שיש לי מה להוכיח כי אני כותב שירים כי אני אוהב לעשות את זה; אני כותב לי שירים ובמיוחד עם התקליט הזה כשנכנסתי לתהליך הכתיבה, נכנסתי לזה מתוך רעיון של אין גבולות. לא כתבתי לרדיו, לא כתבתי למעריצים, לתעשייה; החלטתי לא לעקוב אחר כל נוסחאות ולהיכנס לזה בראש פתוח. אין קירות בשום צורה. רציתי לראות לאן זה מוביל אותי.






בגלל זה, אני חושב שבאמת השתכללנו בסאונד בתקליט הזה. זה הרבה יותר שיא 'גולמי', אם אנחנו מדברים מבחינה ייצורית, בהשוואה ל- Light Me Up. האלבום הזה מופשט מאוד; זה רק שתי גיטרות, בס, תופים ושירה. ייצור מינימלי מאוד. לאחר סיבוב הופעות Light Me Up במשך שנתיים וחצי, למדנו שאנחנו לא משחקים עם מסלולי גיבוי, והיינו צריכים להבין איך לקחת את התקליט הגדול והמיוצר הזה לסט לייב; אז הפכנו ליחידה צמודה באמת במהלך הסיור. באמת רצינו לשקף את זה בתקליט הזה. הצליל הזה שפיתחנו כלהקה על הכביש; אני מרגיש שהולכת לגיהנום באמת מייצגת את זה.

MTV: האלבום מרגיש שלם מאוד, מבחינת סיפור וצליל.



טיילור: כן אני מקווה. יש בו הרבה ממדים שונים, אני מקווה שיש עדיין משהו לכולם שם, אבל בזמן שכתבתי את התקליט הזה התחילו לעלות הרבה נושאים נפוצים ואם אתה מקשיב לו מלפנים לאחור, הרשימה היא חשוב מאוד. כדאי להקשיב לו כמו תקליט ראוי כי הוא מספר סיפור ולוכד רגע מסוים בזמן לא רק בחיי, אלא בחיי הלהקה. הרבה טרגדיות התרחשו בזמן שיצרנו את השיא הזה. כל מה שקרה נמצא בשירים האלה. אז זה לא רק אוסף של רווקים; זה באמת אומר משהו על הסיפור שלנו.

MTV: דיברת בעבר על הדברים הנוראים שהתרחשו במהלך ההקלטה של ​​Going To Hell [האולפן של די חסר פזיז נהרס ואשת המפיק שלהם נפטרה לפתע]. כעת, כשיצאתם לבצע את השירים האלה בשידור חי, האם הזיכרונות הקשורים להקלטתם מקשים עליהם לבצע אותם?

טיילור: אם הייתי יושב ומקשיב לתקליט, אז כן, הם היו משפיעים עלי. אבל כשאתה מופיע, אתה כל כך נמצא ברגע שאתה עומד על הבמה והקהל מגיב לך, בתקווה ששום דבר לא יישבר וששום צינור לא יתנפץ במגברים, ושהמיקרופון דולק (!), שאתה משחק ההצגה הטובה ביותר שאתה יכול, שאתה ממוקד מדי בתוכנית עצמה בשביל לחשוב על זה. אבל כשאני מקשיב לשירים לבד, אז בהחלט כן, יש לי רגשות משלי לגבי הכל.



MTV: כל מה שקשור לאלבום הזה, החל ביצירות האמנות ועד הכותרת ועד המילים לכותרת היחידה, מכיל כל כך הרבה מסרים דתיים ואנטי-דתיים. יש כל כך הרבה תיאוריות על היותך שטן או נוצרי בכל רחבי האינטנט. אף אחד לא יכול להחליט על מה אתה עומד…

טיילור: [צוחקת בלי להאמין] אני בעצם לא אדם דתי במיוחד ...

MTV: חשבנו כמה שיותר.

טיילור: למרות שאני בהחלט לא שטניסט. אני יכול לנקות את זה.

MTV: האם היית רואה בעצמך אדם רוחני בכל דרך שהיא?

טיילור: כן. אני לא חושב שדת היא בהכרח דבר רע. אני חושב שמציאת הרוחניות שלך, איזשהו מרכז בחייך הוא דבר הכרחי לכולם. אם זה בא מהדת או ממדיטציה או מכל דבר אחר ... בשבילי זאת מוזיקה. אני מוצא בזה נחמה וזה מה שמחזיק אותי מבוסס וביחד.

תמונות: סמואל ברדלי