חברים נפוחים: בואו נקי

שלישיית הראפ הקנדית Swollen Members קיבלה את חלקן ההוגן של עליות ומורדות לאורך 12 שנות הקריירה שלהם. בזמן ששלטה בסצנת ההיפ הופ בוונקובר, הקבוצה לא בדיוק עלתה באש בארה'ב. מחמירה את המצב, אבל חברים נפוחים שמוצאים את Mad Child נאסרים כעת מארצות הברית.

לאחר מאבק בנושאים משפטיים והתמכרות לגלולות מרשם Mad Child מרוכזת ומכורה כעת לאולפן. אלבום שישי של חברים נפוחים פה פגיון מגיע לחנויות ב -12 באפריל ונשמע כמו נסיגה למהדורות נפוחות קלאסיות. הילד המטורף והשותף לחרוזים Prevail חוזרים לתעלולים הישנים שלהם ואילו דיג'יי / המפיק רוב הוויקינג מספק את הרקע הקודר.

כשסוגיותיהם הפנימיות מאחוריהם ופה הפגיון טרי מהתנור, HipHopDX דיבר עם כל שלושת חברי החברים הנפוחים על צרותיו של Mad Mad עם הסמים, מדוע נאסר עליו מארצות הברית ועל הוצאת אלבומם החדש, Dagger Mouth .

HipHopDX: מה פה פגיון מתכוון?

לִגבּוֹר: התמונות של חברים נפוחים תמיד היו חזקות באמת. הגולגולת והגרזן היו דבר עוצמתי אמיתי עבורנו ולכן כשהתחלנו להקליט את האלבום החדש הזה הרגיש כאילו אנחנו מחזירים אותו לשושלת המקורית שלנו. זה חלק מהדימוי שלנו כשהלהב והגולגולת מתאחדים אז באנו עם פה פגיון דָבָר.

ילד משוגע: כל העניין של להיות כותב מילים הוא להיות חד בדיוק בדיוק פה פגיון הוא כמו לשון חדה כתער. כמו שאמר Prevail, פה פגיון נמצא מאוד באותו תחום של סיוטים ו קסם שחור . זה משקף חזרה לצליל הזה כך פה פגיון היה שם הולם לכותרת האלבום.

DX: פה פגיון נשמע קצת יותר כהה מהאלבום האחרון שלך, חמושים לשיניים . האם פה הפגיון היה ניסיון לחזור לשורשים שלך?

ילד משוגע: זה היה יותר קונצנזוס כללי פשוט להיות עצמנו שוב. כשעשינו חמושים לשיניים עברתי הרבה ניסויים וייסורים. הייתי מכור לאוקסיקונטין במשך ארבע שנים. זה הגיע למצב שזה היה סכנת חיים. איבדתי הכל במובן החומרי. ברגע שהתפכחתי בעצם התחלתי מחדש. כאמן וברוחניות כולנו הסתכלנו אחד על השני ואמרנו בואו נהיה עצמנו שוב. כוונתי בזה היא שחלק מהתכנים הליריים על חמוש עד השיניים היו קצת מחוץ לשדה עבור אוהד הממוצע של חברים נפוחים. התוכן הלירי באלבום האחרון היה סטייה ממה שעשינו בקריירה שלנו. לא ישבנו ואמרנו בואו נעשה את הגרסה של 2011 של סיוטים . זה פשוט קרה כי חזרנו למקום ההוא בו הייתי בריא בנפש ובגוף. Prevail ורוב [הוויקינג] כבר היו עצמם, פשוט חזרנו והתחברנו כמו שתמיד עשינו ועשינו את המוזיקה שתמיד עשינו. זה פשוט קרה כאילו קסם שחור ו סיוטים כי היינו בצורה הטובה ביותר שלנו כשיצרנו את האלבומים האלה.

DX: רוב, כמה אינסטרומנטלי היית בכיוון האלבום?

שקרנים קטנים ויפים מבוקשים: מתים או חיים

שוד את הוויקינג: פשוט התחלתי עם פעימות שהתחשק לי באותה תקופה וזה בסופו של דבר נשמע כמו שזה נשמע. לא רצינו בכלל לנסות לכפות שום דבר. באופן יצירתי, אני חושב שהייתי מכשיר בכך שהגעתי למקצבים לפני יצירת המושגים.

DX: האם אתה תמיד מכין את הפעימות לפני שהם מגיעים עם חרוזים?

שוד את הוויקינג: אני חושב שכאשר הרקע המוזיקלי מונח זה שהחבר'ה נהיים יצירתיים ומפתחים מושגים.

DX: האם אתה עדיין משתמש ב- MPC או שנכנסת למכשור חי?

שוד את הוויקינג: אני משתמש ב- [Akai] MPC 2000. אני גם משתמש בלוגיקה ויש לי חבורה של מדחסים וסינתיסייזרים אנלוגיים.

ילד משוגע: רוב בנה את כל הפעימות וכאשר הגשנו את האלבום היו לנו בעיות אישור לדוגמא, אז הוא היה צריך לחזור ולבנות מחדש את כל הפעימות. זה היה תהליך מעניין.

שוד את הוויקינג: בדצמבר חזרנו מסיבוב ההופעות והיו לי את כל השירים מוכנים לערבב. הגשתי רשימת דוגמאות והם אמרו לנו אילו לא הולכים לעבוד. הייתי צריך להוסיף הרבה סינתיסייזרים אנלוגיים וגיטרות. בעצם הייתי צריך לשחזר את כל הדגימות ברשומה. זה היה מעניין כי זה איפשר לי להרחיב את הרפרטואר שלי למקום שבו אני יכול להיות גמיש יותר עם דוגמאות ולהמציא דברים גם מאפס.

mtv קורס תאריכי פלימות '2016

DX: מי מר בלתי אפשרי?

שוד את הוויקינג: מר בלתי אפשרי הוא כמו האלטר-אגו שלי בעת ביצוע פעימות. הגיתי את הרעיון מדבר מצויר. זה עורר את האנרגיה של הקצב וסוג של הלך משם.

DX: אתם חברו מחדש את המשותף סייגון תביא אותי למטה באלבום החדש. כמה אינסטרומנטלי היית בהבאת סייגון לרשומות Nois Suburban?

ילד משוגע: בהחלט התרגשתי מהרעיון כשקווין [זינגר] דיבר איתי על זה. אני מעריץ גדול של סייגון ותמיד הייתי. הוא אחד הפזמונאים האהובים עלי. הבאתו למשפחת נויז [הפרברים] הייתה צעד חזק בכיוון הנכון. Sub Noize מקבל קבוצות ותמלילים חזקים מאוד. המשפחה בונה ומתחזקת בצורה הנכונה. התרגשתי ממש מסייגון שעלה. אני לא מתרגש יותר מדי מפגישה עם גורמים אחרים אבל ממש התרגשתי לפגוש את סייגון. היינו אמורים לצאת לסיור אבל זה לא הסתדר ככה כי לא נכנסתי לאמריקה. Prevail ורוב חיילו ועשו את הסיור עם סייגון. כנראה שזה היה סיבוב הופעות נהדר וכולם הסתדרו ממש טוב ביחד.

DX: דבר על האירועים שהובילו לאיסורך מארצות הברית.

ילד משוגע: בעיקרון בעבר היו לנו כמה מחברי מועדון האופנועים של Hell's Angels בחלק מהסרטונים שלנו. בחיי החבריים הקודמים שלי ידוע שאני מבלה עם חבר'ה במועדון. זה קצת נשבר מפרופורציות והפך לדבר גדול עם התקשורת בקנדה. המיתוס נהיה גדול מהמצב האמיתי. בימים אלה אני נצמד לעצמי. עדיין יש לי חבר במועדון, אבל האנשים היחידים שאני מזוהה איתם היא הקבוצה הנפוחה והצוות שלנו קרב גרזן לוחמים. זה לא זלזול במועדון. אני פשוט עושה את הדברים שלי מאז שהתחלתי את הפיכחון לפני עשרה חודשים. אני פשוט עובד על מוזיקה, נשאר בבית, ומנסה להישאר בדרך הנכונה בחיים. לא אומר שהדרך שלהם היא הדרך הלא נכונה, זה פשוט לא הדרך שלי.

היו לי כמה אישומי תקיפה כשהייתי מבוגר צעיר. נכנסתי לאמריקה במשך 15 השנים האחרונות עם האישומים האלה ברשומות שלי. הפעם כשנסעתי לגבול בסופו של דבר נאלצתי לשבת שם עשר שעות. הם שאלו אותי את אותן השאלות, האם הייתי חבר כנופיה, האם הייתי מלאך הגיהינום, והייתי חלק ממועדון? כל הזמן אמרתי להם את אותו הדבר, לא. אחרי עשר שעות הם חזרו והשתמשו בהאשמות התקיפה כסיבה שאסור לי לארץ. זה היה די ברור שהסיבה הבסיסית הייתה בגלל הקשר שעברתי עם מלאכי הגיהינום.

כמה נכון ישירות מחוץ לקומפטון

DX: איך זה ישפיע על הקבוצה שמטיילת בארצות הברית?

ילד משוגע: ובכן שניים מתוך שלושה נמצאים שם. לא הייתי שם כשהם סיירו בשנה שעברה אבל צפיתי בהם ב- Youtube מהבית וחשבתי שהם עושים עבודה נהדרת. זו לא הייתה הפעם הראשונה שרוב וקדימה עורכים הופעות בלעדי. כשהייתי מכור למשככי כאבים החמצתי כמה סיורים באירופה. עשינו 95% מההופעות שלנו ביחד אבל היו כמה פעמים שהחבר'ה עשו הופעות בלעדי. הם הוציאו את זה ממה שראיתי ביוטיוב. הקהל נראה כאילו הם נהנים מאוד.

DX: על השיר כימיקל איזון מ פה פגיון אתה מדבר על ההתמודדות שלך עם התמכרות. איך נראתה פיכחון בעשרת החודשים האחרונים?

ילד משוגע: זו הייתה חוויה מדהימה. המזוין הראשון שארבעה וחמישה חודשים היה מטומטם. אני לא יודע אם אתה מכיר מישהו שעבר את זה אבל זה רכבת הרים רגשית. בארבעת-חמישה החודשים הראשונים התאבדתי. הייתי במקום חשוך אמיתי. פשוט דבקתי ברובים ונשארתי פיכח. השטן זומם עלי בכל פעם שאני הולך ועושה הופעות. אנשים מנסים להציע לי סמים אבל עברתי את כל הבדיקות. המשכתי לומר לא ועכשיו כעבור 10 חודשים זה כאילו עברתי את הגבעה וזו החוויה הכי מתגמלת שחוויתי בחיי. כל יום אני מרגיש שקורה תגמולים קטנים. אולי לפני שנתיים זה לא היה עניין גדול בעיניי, אבל התגמולים האלה ממשיכים אותי, בנאדם. זו חוויה מטורפת באמת כשאתה נשאר בדרך טובה יותר עבור עצמך ונשאר באור. החיים רק הולכים ומשתפרים.

הייתי אומר לכל מי שיש לו בעיה עם חומרים ממכרים שזה יהיה קשה בהתחלה אבל הכל זיכרון ברגע שזה נעשה. כשאתה עובר את הגבעה החיים משתפרים כל כך הרבה. הייתי צוחק אם מישהו ינסה להציע לי סמים כי אני כל כך כיף להיות צלול ראש. לפני שהיו לי כל הבתים, המכוניות והכסף האלה ואיבדתי את כל החרא הזה. למען האמת איתך למדתי לחיות בצורה אחרת לגמרי. אני מתפרנס שוב והדברים מגניבים אבל מינימלתי את חיי כל כך. עכשיו אני פשוט צריך מקום אחד. אני עדיין אוהב דברים נחמדים אבל אתה לא צריך להעמיס את חייך בטונות של חפצים חומריים. אני אוהב לשמור על דברים פשוטים. אני רק צריך מכונית סמים אחת ולא חמש. פעם הייתי כל כך נצרך עם חמש מזה ועשרה מזה והחפצים שלי בסופו של דבר היו בבעלותי, לא הייתי הבעלים של החפצים שלי. בסך הכל זו חוויה נהדרת.

DX: איזה סוג של תגמולים קיבלת מפיכחון?

ילד משוגע: רק הדברים הקטנים כמו לשבת באולפן ולעבוד על שיר. לפני כשעשיתי סמים היה לוקח לי יום שלם לכתוב פסוק. עכשיו כשאני צלול ראש, אני כותב כמעט כל יום בשבעה-שמונה החודשים האחרונים. אני יכול לכתוב שלושה פסוקים וו בכל יום. מה שאני כותב עכשיו הרבה יותר טוב ממה שכתבתי קודם. אני אשב, אכתוב שיר, אהפוך אותו לג'יימס [רייט של נפט מדיה] הפובליציסט שלנו, ובאותו הלילה HipHopDX יכניס אותו לאתר ובאותו הלילה אוכל לקרוא את התגובות מהמעריצים. זה פרס עבורי. זו סיפוק מיידי. אתה יכול לראות שאנשים נהנים מהמוזיקה והם יהפכו את המוזיקה לחלק מחייהם. בדיוק סיימתי את מופע היחיד הארבע עשרה שלי. אפילו לא הוצאתי שיא והיו לי 400 ילדים בהופעה האחרונה שלי. אפילו אלבום אין לי עדיין. זה פרס בפני עצמו. רק על ידי הדלפת מוסיקה באינטרנט אני רואה חבורת ילדים שרה את מילות השירים שלי.

אנשים מכים אותי לפסוקים. זה לא היה חלק גדול מהמשחק כשעזבתי לפני ארבע שנים. עשיתי פסוקים פה ושם אבל יש לי אנשים שמרביצים לי כל הזמן כדי לשכור אותי לאמנות שלי. מה שאני אומר זה בסך הכל זו ברכה מדהימה להיות מסוגל להתפרנס בנוח ולעשות את מה שאני אוהב! תחשוב כמה מכורים יורדים מסמים, מאבדים את אשתם ומאבדים הכל ואז הם צריכים ללכת ולעזאזל להזיז רהיטים תמורת 15 דולר לשעה. יש לי ברכה שבה אוכל לחזור לחיים ולהרוויח כסף טוב ביום מעשיית מה שאני אוהב לעשות. אני יכול לכתוב פסוק, לעשות שיר או לעשות הצגה - לפעמים שלושתם ביום. בעיניי זו ברכה. החברים והמשפחה האמיתיים האמיתיים שלי נתקעו לצידי. אני חווה את החיים איתם שוב והם נותנים לי הזדמנות נוספת, זה תגמול עצום.

DX: לנצח, באיזשהו שלב נושאי השימוש בסמים של Mad Child העמידו את קיומה של הקבוצה בסכנה?

לִגבּוֹר: מכיוון שהכרנו את Mad [Child] זמן רב זה מעולם לא היה שאלה אם, זו הייתה שאלה מתי. כשהוא מכוון את דעתו למשהו הוא כמו שור שרק יכול לראות אדום. לאחר שאף הלך לשיקום לפני שקיבל את פיכחותו ונפל מטרתו הסופית, הרים את ראשו לאחור. אני יודע שבליבו הוא ידע שיש לו מערכת תמיכה טובה. יש חלק מאותו מסע שאפשר להמשיך רק בעצמך. זה היה רק ​​עניין של מתי. היו תקופות מפוקפקות שפשוט לא ידענו מה קורה בתקופה, לא רק כקבוצה. המצב היה מורכב ואז הוא באמת התחיל להשתלט עליו ולעלות על הדרך הנכונה. זה היה משפט וצר, אבל 99% מקבוצות אחרות היו מתרחקות ממנו. נתקענו ביחד וזו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שכולנו קיבלנו.

מסכת סקי האל השפל xxx

DX: מה המטרה של הקבוצה עם האלבום החדש?

לִגבּוֹר: כמו שמד אמר קודם לכן התיישבנו במודע בהתחלה והחלטנו לחזור לאנשים שהיינו כשהתחלנו את הדבר הזה. חזרנו ושחררנו את כל העכבות. הייתה לנו קריירה מעניינת מאוד. לקחנו את כל החוויות שלנו חיוביות ושליליות והכנסנו אותן לאלבום. דיברתי איתי אחיין אתמול בלילה. הוא דופק חרא נפוח מאז שהיה ילד בן שש. הוא אמר שהאלבום נשמע כאילו פשוט הרפינו הכל והוא מרגיש טבעי. זו אחת המחמאות הטובות ביותר ששמעתי.

שוד את הוויקינג: [Prevail] אמר את זה בצורה מושלמת, רק אנחנו משחררים ולא ממש מכריחים שום דבר. זה לא אלבום מונע יחיד, זה לא אלבום פופ - זה רק אנחנו האמנות שלנו.

רכשו מוסיקה על ידי חברים נפוחים