תפרים, רזה ישו והפנטזיה הגברית הלבנה של אלימות שחורה

חוויות משותפות בין בני אדם הן תופעה טבעית. זו הסיבה שמעולם לא מעדתי יותר מדי על הזינוק הנוכחי בראפרים לבנים. בשלב זה, ההיפ הופ הגיע לכמות חסרת תקדים של קבלה של המיינסטרים. לכן, מי לא מופתע כאשר קבוצה אתנית מוצאת הנאה מסוימת בחלק ספציפי מאוד של התרבות? כיוון שאמריקאים החיים בחברה שלאחר הגזע, נשברו מחסומים משני הצדדים. זה באמת דבר יפה. שנת 2015 הוכיחה את עצמה כשנה מעניינת גם עבור ראפרים לבנים. אקשן ברונסון , מק מילר ואפילו ילווולף ' האני האוהב של דגל הקונפדרציה הראה כולם נקודות מבט אותנטיות למדי. לעזאזל, הריף של ראף עם מודעות לעצמו ההיפ הופ של יוסטון הוא משעשע ולא מזיק, לפחות על פני השטח. השנה ייצר גם עלייתם של שני ראפרים לבנים המייצגים ניסוח מגמות מכוער מאוד. זה נכון גבירותיי ורבותיי, סטיצ'ים ורזה ישו. לראשונה בהיסטוריה של ההיפ הופ, כמה ראפרים לבנים משתתפים באופן פעיל במערכת שרוצחת גברים ונשים שחורים מבלי להבין את הגורמים לאן מגיעה האלימות בצורת המוסיקה.





אבל למה? מאמר בשנה שעברה ב מיאמי ניו טיימס חשף עבר עבור סטיצ'ס ע.ק. פיליפ קצבאניס שמגדיר לחלוטין את הנרטיב של קצין השחרורים של ריק רוס לבושה מוחלטת. נולד ממוצא קובני ויווני, לכאורה קצבאניס מגיע מרקע יפה למדי. מחוץ לכמה עבירות מאוד לא משמעותיות בילדותו, הוא עדיין לא עשה רישום מעצר כמבוגר. לכאורה, יש לו קשרים עם אומת הגנגסטרים הקיסרית הכל יכול בשיקגו באמצעות הידידות שלו עם המתאגרף החובב ליאונל קאררה. למי שטוען שהוא משולב בעולם הפשע, הוא התחתן עם עוזר שיפוטי ו ה- BFF החדש של פריס הילטון המתמודדת אריקה דוארטה. השניים ממש יולידו דגם Baby Gap. חרא גנגסטה אמיתי, נכון? ממראה הדברים, היחיד לבן תפרים מוכרים זה דיכוי, אשמה גזעית ואולי אבעבועות שחורות (צעקו לסורן בייקר על זה). למי שמתחיל את קריירת הראפ שלו כיליל פיל, הוא הפך לפרודיה עם בסיס מעריצים נאמן, בעיקר לבן. ועכשיו הוא יורה במשחק בגלל אותנטיות . מדברים על הסיר שקורא לקומקום שחור.






בעקבות ההצלחה של תרגיל זמן, המילטון, יליד סלים ג'וסו באוהיו, המשיך לטלוויזיה בטלוויזיה והודה בגלוי שלא עסק בפעולה זו. זה בא לאחר שאיים לרצוח, למכור סמים ופעולות מנוונות אחרות כלפי אנשים שהם ככל הנראה אפרו-אמריקאים. כמובן, כמו רוב השחורים שלא מודעים להרס העצמי שלהם, הוא הצליח להביא כמה גברים שחורים לעקוב אחריו כמו אביזרים. מעניין כי סלים ישו ימצא השראה ממוסיקה שנולדה בעצם עד כמה סאות'סייד שיקגו הפכה עם השנים. אנחנו מדברים על עיר המציגה את אחת ממערכות בתי הספר הגרועות במדינה, שיעור אבטלה גבוה משמעותית ורשות דיור שיקגו גזענית ביותר שתורמת לשיעור הפשיעה הגבוה. כמו צ'יף קיף, ליל ריס וכל השאר שביניהם הם סימפטומים בלבד לבעיה חמורה מאוד שילדים לבנים כמו Slim Jesus הוסרו ממנה.



אז למה קיימים ראפרים כמו סטיצ'ים וסלים ישו? התשובה עשויה להיות הרבה יותר מסובכת ממה שרוצים להבין. הבנתי, היפ הופ מספיק מבוגר כדי שרבים ימצאו זיקה למגוון תקופות ותתי ז'אנרים. ראפ גאנגסטה לא שונה. אבל, יש רמה של מציאות החורגת מההיפ הופ וזה משהו ששני האמנים לא יתעניינו הרבה ממנו. פריבילגיה לבנה וניכוס תרבותי הרימו ראש בדרכים הגרועות ביותר. לא רק התרבות את עצמה מוכן לתפוס אבל כך גם אורח חיים שהרס משפחות והתפרק קהילות. כשצפיתי בסרטון 'תרגיל זמן' בחודש שעבר, האני הפרנואידי חשב שזו טקטיקה נוספת של אנשים לבנים להצטרף לכל האלימות השחורה-על-שחור שמביאה. קראו לי משוגע והאמנתי בזה לפני שהנחתי את המחשבות. אחרי שצפיתי בתפרים משתמשים במילה n כאילו הוא ה- V-Nasty השנה, אני משוכנע לחלוטין שזו דרך נוספת שבה משתמשים בהיפ הופ כנגד יוצריו.

אוראל גארט הוא עיתונאי בלוס אנג'לס וסופר התכונות הבכירות של HipHopDX. כשלא מכסה מוסיקה, משחקי וידאו, סרטים והקהילה בכלל, הוא נמצא במטבח ואופה כמו אניטה. עקבו אחריו בטוויטר @ אוראלג .