אקשן ברונסון - מר נפלא

• 3.84 דירוג קהילה
• 49 דירג את האלבום
• 27 נתן לו 5/5

אקשן ברונסון צמח לדמות שצייר לעצמו. בשנת 2011, זמן קצר לאחר צאת אלבומו הראשון, ראיתי אותו מסתובב בפסטיבל בברוקלין, בולט אך בעיקר לא מוכר, בוטה זעיר תחוב מאחורי אוזנו. בשנה שעברה, בקונצרט בפילדלפיה שהיה כמו רבים מההופעות האחרונות שלו, הוא צעד סביב מקום עמוס במהלך הסט שלו ושר שירים של בילי ג'ואל עם מעריצים. הוא גם זרק G Pens ממותגים כשפניו חרוטים עליהם בתוך הקהל. הוא עבר דרך ארוכה במהירות.

אלבומו החדש של הראפר של קווינס, הראשון שלו כאמן תוויות מרכזי, עומד בקצב ההתפתחויות האחרונות שלו אך מרחיב חלק מהניסויים. ברונסון שר יותר, מכה קצת פחות, ומאפשר קטעים ארוכים של מרחב אינסטרומנטלי. זה שילוב שעשוי להרחיק חלק ממעריציו הרעבים לראפ, אך המעבר אינו הפתעה או פיתיון מתג גדול. בלשון המזל, למרבה המזל, הכי מהכיס עובר הלאה מר נפלא אינם פונים לא אופייניים לרדיו אלא מקרים של האמן שלו רוכן הלאה לשטח שהוא רמז עליו. בשונה משאר אלבומיו ומיקסטייפים עד לנקודה זו, מר נפלא הוא עניין רב מפיקים והוא קופץ סביב בצורה ניכרת כתוצאה מכך.

פרק זמן ממושך ואקראי-אך-עם-מוסרי מחלק את האלבום לחצאים עקומים, הראשון שממלא את חובות הראפר היישר של ברונסון באופן ישיר יותר מהשנייה הארוכה יותר. אמנם אין שום מושג צמוד, אך כמעט יש סנטימנט של בילוי עם שתי קבוצות חברים שונות, שמסתובב עם ביג בודי בס מצד אחד - הכוכבים שלו הם היכל התהילה הראויים בתחילת התקליט - ומתנדנדים עם המפלגה אספקה ​​מצד שני. הקסם של ברונסון הוא שהוא נראה משתלב בכל מקום, חיבה עם צווארון כחול שמתעל עוד קצת את בילי ג'ואל. על טרי הוא צף ללא הגבלה מעל קו גיטרה ג'אז חולמני שחולץ אלכימאי, שילוב מנצח שמתפשט להתחבבות אלקטרונית כיצירת מעבר. שבב ואומן של נח 40 הפיקו את אקטין משוגע מסתמך על אפקט גלי מעוות והפוך, ודוקרני קרן הם מספוא למתקפה. ברונסון מאט לרגל האירוע: ההזדמנות לדפוק, אתה חייב לתת לבני זונה ... / למה אתה חושב שאני כאן משתגע? / אמא, אני עדיין התינוק הקטן שלך. למרות הרמז למלנכוליה, אקשן אף פעם לא רחוק מהאוכל הדמיוני שלו והאיש הכי מעניין בעולם מתגאה: כל מה שאני עושה זה לאכול צדפות / ולדבר שש שפות בשלושה קולות / זה הקיץ האדריאטי על המפרשית / דון ' אפילו לא לנסות להתקשר אני לא זמין.

מארק רונסון מקסים מדגם של בילי ג'ואל למכונית חדשה לגמרי, מספר אופטימי השומר בכוונה על מהותו של המקור. יואל כנראה פינה המדגם , שנשלף מאותו אלבום שנושא הפסקת הסטילטו , לאחר שני האמנים כתבו פנייה אישית ותו הערצה. רונסון מגיש גם את הסינגל האחרון של האלבום, Baby Blue, מסלול מונע פסנתר קליט עם פופ שמוצא את ברונסון שר. וו שנחבר יחד עם עזרה של קיין לואו . באופיו, הוא גם משוטט בפזרנות כדי לנסות ולקנא לשעבר. הפסוק של צ'אנס הראפר בשיר הוא אישי וקטנוני להפליא. אני מקווה שתקצרו לך נייר חתוך על הלשון, הוא תופס ואז אני מקווה שאתה מאושר / אני מקווה שהרסת את החרא הזה מסיבה / אני מקווה שאתה מאושר.

lupe fiasco עטיפת האלבום המגניבה

מאוחר יותר, סיטי בוי בלוז מתחיל את המסע הבלוזי והטריפי יותר של צד B. השיר הוא ריבת פרוג רוק נשמעת בשידור חי, טלטלה תזזיתית להפליא המיוחסת ל -88 קיז. השירה של ברונסון עמוסה וקצת מתוחה אם כי, חסרונות שאינם מבודדים לשיר והם רחוקים מאוד מהקלות בה הוא קורס. The Light In The Addict פורסם במקור כתקליט ציוד למסיבות אך מתאים כאן כהשתקפות מסוממת של הראפר. מחלקה ראשונה של סיטין, מרגישה כמו חרא, ברונסון מתרסק, סטארין יוצא מהחלון עם מוח של סכיזו.

זו לא בעיה מאיימת, אבל האקלקטיות של ברונסון מתרחשת על חשבון המשכיות. מבחינה נקודתית, הדרמה הבלתי מתבאסת של ציוד הפופ-רוק משנות ה -80 מתגאה ב- Only In America לא שייכת לאותו פרויקט שלחלק מהשירים שהוזכרו לעיל ולא הושקע מאמץ רב בכדי להתאים אותו. האלבום מסתיים בהיגיון עם Easy Rider, טיול פסיכי, הארלי דרך המדבר שמתעל את הכריזמה של הראפר בצורה מושלמת. מר נפלא זה לא הכל עבור כולם, אבל נראה שהוא שייך לחלוטין לברונסון. לא משנה מה שתיקח מזה, הוא בטח היה אומר, זה אני.