3.5 מתוך 5- 3.67 דירוג קהילה
- 3 דירג את האלבום
- שתיים נתן לו 5/5
אמריקה נמצאת בתקופות סוערות עם גברים שחורים לא חמושים שמתים בידי המשטרה ודונלד טראמפ מתמודד לנשיאות. Thug Slim מרגיש את החום ומשתמש בצמיחה אישית כדי לעורר את עצמו ואחרים הלאה Hogg Life, Vol. 4: אמריקן קינג . התוצאה היא אוסף של מנגינות משפיעות ומרוממות ומניעות, גם אם גישתו הלירית פשטנית מדי.
תוגא מצהיר כבר מההתחלה שזה לא הבחור שלגם מבאר בסטיל טיפין. אין דרמה אין לחץ רק בדרך שאתה מסביב / אני מרגיש שאני מגניב מכדי לסיים את המחוז ההוא, הוא מכריז על המלך הפותח. הוא גם מפרט את צמיחתו כאבא במכתב אהבה נוגע ללב לילדיו: מעולם לא חשב שאהיה אב יחיד / אבל זה גרם לי לאהוב את ילדי יותר קשה. וכמובן, בוס הוג העסק העסקי נשאר ממוקד בעיתון שלו, אך באופן אחראי יותר. עבר מלבני מכירה לבתי לבנים, הוא יורק על משפחה.
ההתבוננות החיובית והחיוביות שלו מרעננת ומחדירה כל שיר בניצוץ שמרתק את המאזין. עם התבגרותו של סלים, יש לו תפישת עולם שהתרחבה. זה מוביל לכמה מסלולים עצובים יותר, כולל IDKY ו- They Just Wanna Be Heard. הראשון מדבר נגד אלימות משטרתית, עם תוגה מתחרזת, אנחנו רואים שוטרים הורגים שחורים בחדשות כל יום / והם עושים את זה כאילו זה בסדר. האחרון מוצא את בוזי באדז מבריק מעל מקשי פסנתר נוגים תוך שהוא מגלה אמפתיה לצעירים המסתובבים ברחובות. תוגגה לא רק מאירה בעיות. הוא עוזר למאזינים שלו בתקופות הקשות. הוא מזכיר לנו שהדברים ישתפרו על פני איברים יוסטוניים קלאסיים ומתגלגלים לאט. האויב הוא בולט, עליו הוא אומר לאחיו השחורים, אני חבר שלך לא האויב שלך, לפחות ככה זה אמור להיות / אותו צבע צריך להיות אותה קבוצה / שנינו מלמטה טרינה רודפים אחרי אותו חלום.
הנושאים והסנטימנטים אולי התפתחו, אך תוכניות המוזיקה והחרוזים של סלים תאג נותרו מוכרות. זה גם חוזק וגם פגיעה באלבום. מקשי פסנתר פשטניים אך יעילים, עוגבים נמשכים שיגרמו לפימפ C להתגאות, ונשמת נשמה חוזרת בחרוזיו. התוצאה היא מוזיקה מוכרת לטובה אך אף פעם לא עייפה. אי אפשר לומר את אותו הדבר לגבי הליריקה של תוגגה. לעתים רחוקות הוא חורג מהזרימה הסירופית שלו והחרוזים האלמנטריים שלו, כמו למשל בפסוק הראשון של 1000: אני מרגיש כאילו אני הכי כושי מהלך / אני חי את החרא הזה. אפשר היה לקוות שבתוך התוכן תבוא היצירתיות בחרוזים של סלים. עם זאת, תוכניות חריזה בסיסיות הן בשפע ולעתים גם מוחצות.
החיסרון העיקרי הנוסף של האלבום הזה הוא שהנושאים מיותרים מעט. שירים כמו להתעשר ולהרים את הראש חזקים בפני עצמם אך הם מיותרים מכיוון שהם חוזרים על הנושאים של דוחק ושמירה על הסנטר, בהתאמה, להשפעה שחוקה. למרבה המזל, ריצה משלושה מסלולים מסיימת את האלבום בנימה חזקה. ככל שהאלבום קרוב יותר, צ'וך מוצא את סלים בריון משאיר אחריו השפעות רעות כשהוא שואף להיות האיש הכי טוב שיכול להיות.
בתקופות סוערות, הניצחון של סלים תוג הוא ביצירת מוזיקה חיובית שלא נשמעת כמו ספיישל אחרי הלימודים. אם כי מעט חסר מבחינה לירית, Hogg Life Vol. 4: אמריקן קינג הוא שאפתן בלי להישמע מאולץ וחכם מבלי להיות מטיף.
