סנטיגולד - המאסטר שלי מאמין

• 4.00 דירוג קהילה
• 5 דירג את האלבום
• שתיים נתן לו 5/5

האלבום הראשון של סנטיגולד זכה לקבלת פנים מעורבת, בעיקר בגלל הודג '-פודג' של סגנונות שהוביל לחוויה קצת לא אחידה. לאחר שינוי שם מאולץ והפסקה של ארבע שנים, היא חוזרת עם המאסטר של האמונה שלי , אלבום בטוח יותר שנשמע יותר כמו מה שהאוהדים היו מצפים לו. מגוון הטעמים הרחב של סנטיגולד הוא עדיין מרכיב מרכזי, אך הפעם היא מסוגלת למזג את כולם בצורה הרבה יותר קוהרנטית.

25 שירי הראפ הטובים ביותר בשבוע

בסך הכל, סנטיגולד בוחרת להתמקד בקצה ההשפעות שלה באפרו-קריביים, מה שהופך אפילו מסלולים ידידותיים למיינסטרים כמו נוער נפרד רק שונים מספיק כדי להצדיק תשומת לב. רצועות פופ יחסית כמו This Is Not Our Parade ו- God From the Machine עדיין חולקות כמה שרשורים משותפים עם רצועות ריקוד בעלות נטייה אלקטרונית כמו Freak Like Me, כך שהיא מתנדנדת קדימה ואחורה בין המצבים, האפקט פחות צורם.

המאסטר של האמונה שלי כולל מערך כוכבים של מפיקים וסופרים, כולל דיפלו, סוויץ ', Q-Tip, חברי TV On The Radio ו- The Yeah Yeah Yeah. זה אכן מביא למספר מסלולים נהדרים, אך למרבה הצער, סנטיגולד עצמה הולכת לפעמים לאיבוד בדשדוש. היא מצליחה להחזיק את עצמה לפעמים (The Riot's Gone), אך במקרים אחרים או דוהה ברקע של השיר שלה (Fame) או לא מצליחה לעשות שום דבר שמרגיש מובחן מאמנים דומים אחרים אחרים (תראו את Hoes האלה).

אומנם, סנטיגולד מרגישה פחות ייחודית עכשיו מאשר כשהתוודענו אליה לראשונה, אבל במובן מסוים, זה לטובתה. במקום להיות עמוד אוהל משוער בתנועה חדשה, כעת היא זכתה להירשם כאדם שלה. היא אמנם לא השתנתה בצורה דרסטית, אך היא מצאה דרך טובה יותר להגדיר את עצמה ואת המוסיקה. יש עוד קצת צמיחה לעשות, אבל המאסטר של האמונה שלי מראה שזה שהיא בכיוון הנכון.

פונט אין חדשות הורדות חדשות טובות