פורסם בתאריך: 11 בפברואר 2011, 09:32 על ידי EOrtiz 4.0 מתוך 5
  • 4.75 דירוג קהילה
  • 133 דירג את האלבום
  • 113 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 217

אמנם המצוקה של סייגון עם תעשיית המוזיקה היא בוודאי לא מקרה מיוחד, אך היא עדיין מקור חושפני לפגמים המורכבים הנלווים לחתימה בלייבל מרכזי. הראפר הניו יורקי יליד בריאן קארנארד, שהוסגר כאמן בגלל בעיות שיווק ואינו מסוגל להשיג שחרור הולם מאטלנטיק רקורדס, מצא את עצמו כבול לקריירת ראפ הולכת ופוחתת, תפיסה שהייתה מוכרת מדי עבור האסיר לשעבר בכלא. חמש שנים מאוחר יותר ולבסוף מחוץ ללייבל בגיל בשל 33, סייגון מקווה לתפוס באלבום בכורה אחד את מה שעשו חבריו בשלושה עד ארבעה מהדורות עם הסיפור הגדול ביותר שמעולם לא סיפר .




ווידג'טים של Amazon.com



beez במילון העירוני מלכודת

כפי שמוכיח על ידי העבר המיקסטייפ הנכבד שלו, יכולתו של סייגון לתמרן באמצעות נושאים שונים הופכת לנכס הטוב ביותר שלו הסיפור הגדול ביותר שמעולם לא סיפר . בין אם זה הבוז שלו לרחובות שסללו דרך קשוחה לרועץ על האויבים, ובין אם מטרתו ליצור רושם טוב יותר עבור בני הנוער עם תאמינו, ההרשעה של סייגון על פעימות מפתות חושפת אדם עם המון על דעתו ועל הזכות מדיום להציג את המחשבות האלה. כשהוא לוקח את הביקורת שלו צעד קדימה, סייגון פותח בתקיפה מילולית בכמרים מושחתים הכופים את קהילתם על הצעות שהם מצדם מכניסים לרצונם הטוב. מתאר זיכרונות מהעבר, הוא מתחרז, היינו מזדיינים בהתאם לסעיף 8 / אבל תמיד היה מה להכניס לצלחת האוסף שלך / זה תמיד היה כל כך מוזר, זה היה מוזר / לראות את אמא שלי מגרדת את השינוי כדי לתת לאלוהים / אני חושב שכולנו ידענו, אף אחד לא אמר חרא / אתה השתמשת בזה כדי לשלם את תשלומי המכונית שלך / אנחנו היינו אמא משלמים את המשכנתא שלך / גרנו בפרויקטים שאתה יודע שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.






באופן דומה, החצר מתמודדת עם נושאים מטרידים יותר שגבו את מחירם בקהילות העיר. במהלך הפקה קודרת שסופקו במשותף על ידי Kanye West ו- Just Blaze עבור It's Alright, סייגון מפיל דברי עידוד לאמהות חד הוריות הנאבקות לגדל את ילדיהן, בעוד שירה מרגיעה של מרשה אמברוסיוס מביאה את הנקודה הביתה: לכל הנשים שיש להן תינוקות לבדן / אלה כושי זה לא חרא אמא, באמת, יו כדאי לך לבד / אם הוא לא מספיק חכם כדי לדעת למה הוא צריך להישאר / אז מה הוא בכלל יכול ללמד את הזרע שלך? ואז יש בדיקת המציאות העגומה באו כן (התינוקות שלנו), שיא מפכח הדן בסופו של דבר מותו של בני נוער בסיכון. מכיר את התוצאה הטרגית הזו, סייגון מתפטר, הכושי העלוב והדרגני של הדרמה הוא רצח / ארוחות זוגיות לפני שורטי אכל דרך הטבור שלו / עכשיו הוא מרגיש חסר יכולת, חרא הכל מדהים / המחלוקת הלא נכונה תשאיר לו את התחת עם שחיקה ארוכה.

למען ההגינות, גישתו של סייגון בהוצאה לפועל לא הייתה יעילה כל כך אלמלא המפיק הוותיק ג'סט בלייז. מהבחינה הזו, האלבום הזה הוא עדות לחזונו של ג'סט באותה מידה שהוא כישוריו הליריים של סאי-ג'ידי. החל ממעברים חלקים בין רצועות לעיצוב האלבום כולו דרך רדיו שעון מעורר עם אישים של היפ הופ Fat Man Scoop, DJ Green Lantern ו- Miss Info, Just Blaze מספק גם כמה מההפקות הטובות ביותר שלו עד כה. קחו למשל את ההזמנה פעימה רועמת נוטפת סוואגר ומדגם מזעזע. למותר לציין שגורם ההנהון מאחורי המפרק הזה הוא דרך הגג. ואז, סטיילינג קלאפ , סביב נושא הכנסייה, מקהלה בראשות זמרת R&B פיית 'אוונס הרמונית וו מרומם שישתלב ממש בסשן האולפן הבא של קירק פרנקלין. בונה תפאורה גרנדיוזית, Just Blaze משלב כראוי אקורדים אורגניים צפופים, מפתחות פסנתר שופעים ותופים פועמים עבור תקליט שהופך לפינוק נשמע.



דליל אך די מורגש, המלכודות הגדולות ביותר הסיפור הגדול ביותר שמעולם לא סיפר לבוא בזמנים בהם סייגון מופיע מחוץ לאזור הנוחות שלו. דוגמה ראשית; התקליט ידידותי לרדיו תן לי את זה. כאן אנו מוצאים את סאי-ג'ידי מחליף ליריקה מעוררת מחשבה לחומר הגובל בהכפשה. נכון, זה לא חסר טעם כמו For Some Pussy מ יריות אזהרה 2 , אך ערך הנושא הנמוך שלה הוא יקר. עם אווירה מוכוונת יותר בסלע ב- Bring Me Down Pt. 2, המסירה של סייגון נשמעת שטוחה לעומת תופי הנפץ השופעים לכל אורכו. במקרים אחרים, שגיאות טכניות כמו וו הקולן החלש ב- Believe It או אישור המדגם הכושל ב- Come On Baby גורעות מחוויית האלבום. נכון, קשה להאשים את ג'סט בלייז וסייגון בסוגיה האחרונה מכיוון שזה היה תפקידו של אטלנטיק בלבד להשלים, אולם הגרסה המחודשת כאן פשוט אינה תואמת את אותה הפראות שעשתה עם המדגם המקורי.

בין אם חיכיתם בסבלנות חמש שנים ובין אם ממש נכנסת למוזיקה של סייגון, הסיפור הגדול ביותר שמעולם לא סיפר מעביר מסר מגרה זהיר כמו שהוא מבדר. כמו כן, איכות האלבום עמדה במבחן הזמן, הישג לא קטן לתעשייה המשתנה תקופות אחת לשלוש-ארבע שנים. עדיין מחוספס בקצוות אך מיומן מבחינה לירית, ימי התהילה של המיקסטייפ של סייגון הסתיימו כעת, והרף בהכרח יוגדר גבוה יותר לשחרורו הבא. בואו נקווה שבכותרת של אותו פרויקט אין שום נימוסים אירוניים.