סקירה: הרקטה האחרונה של ההמראה מגיעה לקוסמוס

• 2.09 דירוג קהילה
• אחד עשר דירג את האלבום
• שתיים נתן לו 5/5

בשלב זה, אפשר לומר שמיגוס נמצא על סף חשיפה יתר. כשכבשו את Top 40 של בילבורד, אופסט הפך למחצית מזוג הכוחות המכהן של היפ הופ ובצר את מעמד רשימת ה- A של קבוצתו. אבל בכל מקום זה לא בהכרח תורגם לעקביות אמנותית. בזמן תרבות II היה אסון נפוח מלא ב- D-sides, אלבום הסולו האחרון של Quavo הרגיש באופן דומה יותר מדי ממולא. למרבה המזל, הופעת הבכורה בסולו של טייף הרקטה האחרונה הוא שינוי קצב מבורך; זה תמציתי, משעשע ויש בו מדי פעם התלקחות של ניסויים שמזכירים מדוע השלישייה מלכתחילה הצליחה כל כך.

הרקטה האחרונה הוא אלבום קונספט רופף אשר ברוח דומה לאלטר אגו הזר של וויזי, מציג זוהר והצלחה של היפ הופ כארציים וחוץ-ארציים. פותחן האלבומים מרטין מתחיל את העניינים עם קריין המשדר המראה מילולית. וברגע שהטיל נמצא בחלל, ההמראה מתחילה להפיל סורגים רברניים על פעימה מאיימת וקופצנית. זה מדמם לתוך She Gon Wink, חריץ ישן עם מקהלה חזקה מקוואבו.

מלבד Quavo, הפרויקט הוא דליל על תכונות. בהעדר חבריו לקבוצה נקט טייף גישה יעילה עם כמה מסלולים שלא הגיעו אפילו לשלוש דקות. האילוץ הזה מגביר שיר חגיגי כמו None To Me כי הוא מבטיח שנושא אפל לא יתבלבל בסתירות. בקטלוג שלהם חגגו מיגוס ללא בושה אסתטיקה של בלינג. עם זאת, מסלול זה משמש כחקר ניהיליסטי של אורח החיים 'עשה זאת עבור הגרם'. על המקהלות, Takeoff דן כיצד בגדי מעצבים אינם בשבילו משום שעושר חומרי הופך ליומיומי. למרות שהוא נראה כהתפארות ממוצעת, הוא מאוחר יותר נפתח בבגידה בידי אחיו שלו: אחי התייחס אלי לבחורים מתים / לא יכול להסתכל להם בפרצוף כי הוא קיבל עיניים אדומות / רחוק מכך שאני יודע, הוא שד / כשגיליתי שהוא מתכנן.

שיא נוסף הוא הסינגל הראשי Last Memory, מסלול אוורירי וקליל בהפקת MonstaBeatz. ההמראה מציגה טווח מרשים בזרימתו, ועובר ממום אכזרי ומלא אנרגיה למלמול נונשלנטי תוך שניות. בנוסף לשירים מלאים בטקסטורות ונושאים קוליים חדשים, יש הרבה פוני פשוט כמו Lead the Wave and Vacation.

איכות האלבום אמנם צונחת ברבע האחרון. גם Soul Plane וגם ברוס וויין לא מוסיפים שום דבר חדש או המצאה לנוסחת החלל. אבל התאהבות, מסלול פופ שמציג את דייטונה פוקס, הוא כדור עקומות בלתי צפוי וקליל. האמן באטלנטה לוקח הפסקה מאורח החיים המלכודת כדי לנגח אודה רומנטית על פני סינת'ים ספוגיים וגרוביים.

בקיצורו ולקיחת הסיכונים שלו, הרקטה האחרונה מצליח להמחיש את הכישרונות של טייף. אף על פי שאין שום בנג'ר מוחלט ומילוי כלשהו, ​​אלבום הסולו הזה משמש כזר של תקווה לאורך החיים של שלישיית האהוב הנוכחית של היפ הופ.