ביקורת: פוסט מאלון עושה היפ הופ בדרכו על סטוני

• 3.88 דירוג קהילה
• 16 דירג את האלבום
• 7 נתן לו 5/5

רובנו הוצבנו לפוסט מאלון כשווייט אייברסון עלה לאינטרנט בפברואר האחרון והפך לאחד השירים הגדולים של 2015. בדיעבד, זה מטורף לחשוב שלפוסט היו אז פחות מ -500 עוקבים בטוויטר והיו לו אחד. שיר אחר ב- SoundCloud שלו (זהו זה). גם אם הצליל שלו היה קשה לדייק בקטגוריה אחת, פוסט התמודד עם פעמים רבות על ידי טהרני ההיפ הופ רק על סמך המראה שלו: הוא התנדנד בצמות, היה לו שיני זהב והיה בחור לבן שעשה את זה. האותנטיות שלו הועמדה שוב בספק כאשר הועלה סרטון שעליו לובש מכנסי ג'ינס צמודים, מעיל מסלול עם חזה, ובנדנה צבעונית שירה מילים לריבה משנות ה -80, למה אתה לא אוהב אותי יש אנשים שהאמינו שהוא נשר תרבות, ובחרו באופן סלקטיבי את מה שהוא אוהב בז'אנר והשתמשו בו כדי לבנות את המוניטין שלו כראפר. שיתופי הפעולה של פוסט עם האליטה של ​​היפ הופ כמו Kanye West, 50 Cent, Montana French, 2 Chainz ו- DJ Drama תמכו רק בכך שהוא מורם מהסיבות הלא נכונות.

חודשים אחריו הגן בפומבי על תוקפו של ההיפ הופ , הופעת הבכורה הגדולה ביותר של פוסט (באדיבות Republic Records), סטוני , הגיע באותו יום כמו של ג'יי קול 4 Your Eyez Only ואב-סול'ס DWTW - שני פרויקטים בסיסיים מאוד תחת דגל #realhiphop לשם השוואה. האם ניתן לבקר את סטוני באותם מדדים כמו קול ונשמה? או שמא אנו מוכנים לקבל לפוסט את ראיית הנולד לראות את התפתחות ההיפ הופ על ידי שבירת תקרות זכוכית עם משתפי פעולה אחרים הניתנים להתאמה? סטוני מוסיף לקנון המהדורות של Kodie שיין, D.R.A.M. ו- Rae Sremmurd שמגדירים מחדש את הסטנדרטים שלה באמצעות סקרנותם ונעשים ישירות לקהל צעיר יותר.

יליד סירקיוז, ניו יורק לפני ההשתלה לדאלאס, טקסס, פוסט מאלון הוא מוזיקאי שעובר מז'אנר לז'אנר, כשהוא מתעסק בפופ (Deja Vu, Feel), קאנטרי (Glass Whiskey Glass, Feeling Whitney) והיפ הופ. עשה לרדיו (מזל טוב וסינגלים שיצאו בעבר Go Flex ו- Money Made Me Do It). סטוני מכיל אורחים באותו מסלול אומני-ז'אנרי כמו ג'סטין ביבר, קהלני, קוואבו, כמו גם המפיקים FKi, אילנג'לו (מתהילת The Weeknd), ופארל מציעים את המטעמים המפוארים של האלבום והופכים לרוחות של העולם של פוסטי.

פוסט כותב בעיקר על רגשותיו תוך כדי התמודדות עם מותרות ותהילה, ואפילו מעכב אנשים המזייפים פלקס. הוא גם נצרך על ידי נשים, ולעתים קרובות ממחיש שהוא אינטימי איתן או שיש לו קשר אמיתי עם כמה מתוקים ללא שם. בהשתקפויות מסוימות, החומר של פוסט יכול להרגיש ריק כאילו הוא קורא לעזרה, אך הוא ימשיך להטביע את העולם באלכוהול (הוא לא מתבייש לומר שהוא זקוק להפסקה של באד קל אצלך באמת, אוסטין פוסט) ולוגם קודאין. ממשקפיים שבורים. קרח ממשיך לשפוך והמשקה ממשיך לזרום / נסה להבריש אותו אבל הוא ממשיך להמשיך / מכוסה בצלקות אבל אני לא יכול שלא להראות את זה / קוצץ בזר והדמעה ממשיכה להתגלגל, הוא שר על ההפסקה ב- I Fall חוץ מזה, מה שגורם לך לתהות אם הכאב שלו אכן משפיע עליו או שהוא מכוון אווירה יפהפייה בכוונה. ובכל זאת, הוא גדל כאמן, שאי אפשר באמת להאשים אותו בן 21 המתגורר בלוס אנג'לס ומקור בהשראת סביבתו. כחוויה מלאה, סטוני נגרר קצת מהצד הארוך (במיוחד כשמחברים את הקיצוצים במהדורה המפוארת) ולעולם לא משכפל את שיא הלבן של אייברסון מבחינת מוזיקליות. עם זאת הוא עדיין מסמן ייצוג של עליות וירידות בלתי צפויות של גלישת פוסט.

הערכה סטוני דרך נקודת מבט של היפ הופ אפשר לראות למה מומחים כמו Taxstone , למשל, יכול לראות שהאלבום שלו טוב יותר משפע מהדורות הראפ השנה. פוסט מרענן לשמוע, כישרון מתחיל שיוכל לעצב ווים מלודיים ושירים מדבקים שנדבקים. במיוחד ב- No Option ומעלה שם שמראה את הפוטנציאל שלו כמעצמת כוח בטבלאות Hot 100 בקרוב מאוד. במהלך הופעת הבכורה שלו סטוני הופעתו במסיבת שחרור האלבום שלו באירווינג פלאזה בניו יורק הייתה עדות לבואו, מכיוון שרבים שנאו אותו בתחילה. אם פסיקתם של ריי סרמרד וגוצ'י מאנה של הביטלס השחור מספר 1 לשבוע החמישי הוא עדות לטעמם המשתנה של היפ הופ, הציב את פוסט מאלון בין שאר אמני הגל החדש שלוקחים אותנו לעתיד.