פורסם בתאריך: 14 במרץ 2019, 13:42 על ידי סקוט גליישר 3.9 מתוך 5
  • 3.17 דירוג קהילה
  • 6 דירג את האלבום
  • 3 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 14

כאשר מאזינים ל- Juice WRLD, פשוטו כמשמעו שני עולמות מתנגשים. עולם אחד הוא ללא ספק היפ הופ - הודות לייצור המלכודת המודרני שמשמש בן 20 לכל המסלולים שלו. העולם האחר מתדלק את התוכן הלירי שלו ומקורו בפופ-פאנק רגשי בתחילת שנות האלפיים.



על הנייר, נראה שזה שילוב מוזר, אך לא קשה לראות שבשנתיים האחרונות אותה מעורב מדויק של מלכודות ודמעות הפך לכל הזעם נגד המכונה בקרב תקוות הראפ של ג'נרל זי. בשלב זה, כל מי שנמצא כרגע מעלה מעלה ככל הנראה ניסויים בהכתבת מילים של My Chemical Romance על פני פעימות מסוג Young Thug.








עם זאת, זה כמעט תמיד מבוצע גרוע; לרוב בגלל משלוח חסר רגשות בגלל רכיבה על גל חצי. עם מיץ WRLD, כל קרון נלכד בתוך כדור שלג של חרטה מקשקשת. השנים האחרונות להתראות וטוב רידנס בהחלט גירד את המשטח הרגיש ישר אבל אלבומו השני מירוץ המוות לאהבה באמת שוחק את דרכו אל העשרה המזועמת בכולנו.

מיץ נכנס עמוק וחשוך במוחו הבעייתי בפתיחת האלבום ריק. הוא מקטר: כמו זחילה, זה מקום חשוך שאני מסתובב / זה לא דרך נכונה, פשוט הדרך הלא נכונה שאני מכיר / אני פותר בעיה עם קלקר / העולם שלי סובב סביב חור שחור / אותו חור שחור שנמצא במקום את הנשמה שלי תוך כדי העברת רגש סוחף לב. נטיות העשרה הסוערות הללו (אליטרציה!) מופיעות באתרים לאורך האלבום וממשיכות להתבסס על העובדה שמיץ עובר כאבי גדילה רציניים.



במסלולים כמו Big and Out My Way Juice עושה ראפ חרוץ יותר את ההמהום הזה, נכנס בתקיפות לתיק שלו ולא ברגשות שלו אפילו לזמן קצר. לרוב, מירוץ המוות לאהבה עוטף את הטקסטים הגבוהים ושבורי הלב של ג'וס בהרמוניות מתוקות ואז מתפשט על פעימות מלכודות קליטות שהופקו בגדול על ידי היט-בוי ומירה. מלבד צמד המפיקים הזה, כמו Purps מניחים את צלילי המלכודת על הקרח במשך שלוש דקות חמות עם Hear Me Calling, שנופל בצורה מושלמת לדלי הריידים הטרופיים שעדיין לא הפך לעצבן.

טרנד שם נרדף גם לראפ עכשווי הוא dump הנתונים הידוע לשמצה. למי שלא מכיר את המונח, בעצם מדובר בכמויות גדולות של רצועות שנזרקות לאלבום אחד בניסיונות להכות מספרים בסטרימינג. ב 22 מסלולים גדולים, מירוץ המוות לאהבה נהיה מעייף לא משנה עד כמה המוסיקה מעוררת רגשות. ישנם שירים כמו Desire ו- Ring Ring שנשמעים כמעט זהים, ובסופו של דבר אפשר היה לשנות אותם לשיר אחד (או לשמור אותם ל- EP באמצע השנה). למרבה המזל התכונות הן מינימליות, ומאפשרות למיץ להיות במרכז תשומת הלב. תשומת הלב של המאזינים היא שצריכה להישאר עירנית במשך שעה.



לא קל לשלב אלבומי ז'אנר (לא משנה כמה מקובל הם יהיו בימינו) ולשם כך יש לתת קרדיט למיץ WRLD. מהטקסטים הכנים לכאורה ועד למסירה הכנה באותה מידה, ג'וס באמת הולך עם המעיים שלו בכל דרך שהיא (ראפ, שירה, זמזום, ייבוב).

אחרי הכל, הוא עשה פריסטייל את כל העניין.