פורסם בתאריך: 29 באוקטובר 2017, 12:35 על ידי סקוט גליישר 3.2 מתוך 5
  • 2.55 דירוג קהילה
  • אחד עשר דירג את האלבום
  • 1 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 16

הרוב המכריע של הראפרים שנולדו לאחר שנת 2000, המנסים לעשות סנסציה כיום, יטענו ללא ספק בשניהם עתיד ו בריון כיוצרי הגל האולטימטיביים - זו הסיבה סופר סליימי סובב ראשים במהירות מסחררת כשנשר משום מקום.



הכותרת לבדה מאפשרת למאזינים לדעת מה עומד לרדת - הסופר טראפר והאיש שמאחורי עונת סליים סדרה המאחדת כוחות לביצוע מלמול מכוון אוטומטי חמור על תמיכה ברמה אורטוטית של צוות הפקות כוכבים (מייק וויל מייד-איט, וויזי, לונדון און טראק ופיוז, עד כמה שם).



ברגע שאתה מכה לשחק על המסלול המוביל No Cap ושומע את התג של Southside עם השאגה הראשונה ההיא להרוג את ביל סירנה, אתה יכול להגיד שהאלבום יקבל קרם דה לה קרם של פעימות - מה שהוא בהחלט עושה. הנושא היחיד הוא שהנדרקס ותאגר לא עושים איתם הרבה.






yg להישאר מסוכן אלבום להוריד zip

פעימות הבנג'ר הממלאות את החדר, המטלטלות את תא המטען, מהוות את רוב רשימת הרצועות של 13 השירים - שבעצם מעניקות לעתיד ולבריון את הסמטה המושלמת - אך במקום לנפץ את לוח הגב הם ממולאים בשוליים.



מבחינה טכנית, שני הלוכדים מתערבבים מספיק כדי להאזין לאלבום, אבל אין רצועות בולטות של ממש. ייתכן שאף אחד משירי האלבום הזה לא יפצח את ספירת 100 מיליון ההשמעות בשירות זרימה כלשהו - כולם פשוט משתלבים יחד כמו המוסיקה שמתנגנת ברקע ב- Foot Locker המקומי. אין כיפה, שלוש וארבע דא כנופיה הולכים קצת יותר קשה מ -10 הנותרים, אבל זה רק הודות למכות הראש.

10 שירי הראפ ההיפ הופ הטובים ביותר 2016

כחסכון חיסכון קל, שני ה- MC מקבלים כמה ברים חמים לאורך 40 הדקות. להיטים עתידיים להאכיל אותי בסמים עם כמה שורות גנגסטרים מוטרדות כאילו הייתי הוסטלי בשטח עם כל מה שהיה לי ילד / אמא שלי הזילה כמה דמעות אבל לא הייתי עצוב ילד / טרינה הסבירה לה במשך שנים שהיה לה ילד מזומן / לקחתי היום גלולה וחצי, זה לא הילד האחרון שלי.



אחר כך מוסיף בריון את המגע המטפורי שלו לבית הקבוצה שם הוא מתלבט בצורה מעורפלת אך פואטית: בגדתי בפחדים שלי, כן / נפרדתי מהספקות שלי, כן / התארסתי עם האמונה שלי, כן / ועכשיו אני מתחתן עם החלומות שלי כן. שום דבר ששווה לזכור בעוד חודש מהיום, אבל עדיין, עדיף על הרבה ממילוי האלבום הזה.

g-eazy כשחשוך עטיפת האלבום

לצערנו אין יותר מקרים בפרויקט הזה בו שניהם הולכים הלוך ושוב אחד עם השני במעין תרגיל ראפ ממלמל בר-לבר. הכי הרבה שהם באמת מתערבבים יחד זה כאשר אחד שר מקהלה והשני מבצע ספרים. מלבד זאת, הם בקושי נוגעים זה בזה בפסוקים, במקהלות או בגשרים. הם אפילו לא מנסים להרמוני אחד עם השני על כמה חתכים עמוקים שקוראים ליותר שירה.

התנגשות מוזיקלית בסדר גודל כזה בהחלט דורשת התנסות קצת יותר, במיוחד משניים מהניסיוניים ביותר של הז'אנר.

מה שהופך את התצוגה הזוהרת הזו של להיטים פסאודו לחשובים כל כך הוא ש- Future ו- Thug מתוכננים ומוגדרים בעצמם כמפיקים מהשורה הראשונה - דבר שהם הוכיחו שוב ושוב כל השנה. אך למרות איחוד כוחות, הם פשוט לא עומדים בציפיות שהם מציבים לעצמם. סופר סליימי נופל באופן טרגי מלהיחשב כפרויקט משותף חזק וברור מטבעו שהם עדיין מאירים כפרטים.