4.0 מתוך 5- 4.52 דירוג קהילה
- 27 דירג את האלבום
- עשרים ואחת נתן לו 5/5
עַל בוסטה חרוזים ' E.L.E. (אירוע ברמת הכחדה): החזית העולמית הסופית , אגדת ההיפ הופ האמיתית הזהירה את המאזינים מפני התקופות החשוכות שעתידות לבוא. זה כאילו בוסטה חזית את האירועים מכיוון שבמהלך 22 השנים שחלפו מאז אותו אלבום, העולם ראה את חלקו ההוגן באירועים קטסטרופליים. עם האלבום החדש ביותר שלו, אירוע ברמת הכחדה 2: זעמו של אלוהים , בוסטה חזר למצב מעולה כדי להזהיר מאזינים לאבדון מתקרב אחר אם הדברים אינם מסודרים.
אירוע ברמת הכחדה 2: זעמו של אלוהים הגיע זמן רב עבור MC בן ה -48. בוסטה החל לעבוד על האלבום לראשונה בשנת 2009 והכריז עליו ארבע שנים לאחר מכן. בשנת 2014 פרקה בוסטה שלושה סינגלים - Twerk It בהשתתפות Nicki Minaj, Thank You featuring טיפ טיפ , ליל ווין וקניה ווסט ותרגיעו בהשתתפות אמינם - בראש הקנטור של האלבום בראיונות שונים. למרבה הצער, האלבום נפל בערפל בקיץ של אותה שנה כשבוסטה נפרד ממזומן כסף מזומן.
מהר קדימה לשנת 2020, ובוסטה יש את האלבום הכי ישר ואמיתי שלו מאז E.L.E. (אירוע ברמת הכחדה): החזית העולמית הסופית . עַל E.L.E. 2 , בוסטה הוא חזק ובומבסטי כתמיד ומתקשר לתקופה בה הוא נשמע שהוא נהנה לעשות מוזיקה. הוא צולל למספר נושאים באלבום זה, כולל סוף העולם, גאווה שחורה, ועליונות לבנה מאתגרת תוך שהוא מעניק את הכאוס הזה של בוסטה ריימס.
האלבום נפתח בקטע מדובר מבשר רעות המזכיר למאזינים את מצבו הנוכחי של הפלנטה תוך שהם ממקמים את בוסטה כמשיח שיציל את העולם מהשמדה מוחלטת. המבוא ואז מטפטף לכיוון יפהפה של Nas 'The World is Yours', שם בוסטה סוחר ברים עם ראקים מחודשת ומניח את הבסיס לעתיד על המאמץ הדחוס וה 22 מסלולים הזה.
בוסטה לא נשמע כמו בן 48 שמנסה לעשות קאמבק ראפ E.L.E. 2 . במקום זאת, זה כאילו שהוא לא החמיץ פעימה כשהוא קושר את הזרימות הרב שכבתיות שלו עם ההפקה החלקלקה משנות ה -90 של חוף המזרחי של נוטז, 9th Wonder, DJ Premier ועוד. שמונה שנים עברו מאז שבוסטה הפיל גוף מלא שלם, והדור הנוכחי של מאזינים להיפ הופ אולי לא מכיר את ה- MC האגדי בגלל זה. אבל עם היכולת שלו להחזיר את השעון ביעילות כזו E.L.E. 2 , מאזינים חדשים מקבלים הקדמה מושלמת לבוסטה ריימס ולאלטר אגו שלו, Bussa Bus.
אחד השירים הנשמעים ביותר של האלבום המגלם בצורה מושלמת את אוטובוס הבוסה הבציר הוא Strap Yourself Down. עליו, הוותיק מעוות את קולו כמו שהיה נוהג לחזור באותו יום, על פני פעימה רועשת וכאוטית של בום, שנבנה על ידי פיט רוק וג'יי דילה המנוח. ב- Outta My Mind בעזרת Bell Biv Devoo, Busta מספק באנג'ר עם סורגים לוהטים שהיו מוצאים בקלות מיקום בפלייליסט של המועדון.
יש חלקים ב E.L.E. 2 איפה בוסטה נכנס לכיס ומחליק לו את התחת כאילו הוא עדיין בן ה -24 שבעט לרווחה בדלת כשעלה לראשונה בשנת 1996. הטיהור, נכון, בומפ! ו- Slow Flow עם המנוח אול 'המלוכלך המנוח מראה מדוע כל כך הרבה אנשים רואים את בוסטה אחד ממליצי הליריקה הרבים ביותר בכל הזמנים עם משחק המילים המסחרר שלו והמטפורות הסבוכות שלו.
כמה מהרגעים הטובים ביותר של האלבום מגיעים מתכונות האורח בוסטה קורא לעזור לו. כריס רוק נותן את הטון של האלבום באופן מצחיק על ידי לקיחת חובותיו של המספר, ורפסודי ממשיכה להגן על פרס BET היפ הופ של כותב השנה בפרס הטוב ביותר שאני יכולה כשהיא סוחרת עם ברים עם Busta על גירושין והורות משותפת. קנדריק למאר גונב את ההצגה בפסוק נדיר ומורכב על Look Over Your Shoulder, ו- Q-Tip מציג את הכימיה המצוינת שיש לו עם בוסטה ב- Don't Go.
דבר נוסף ש E.L.E. 2 כל כך טוב הוא לקשור את הנושא האפוקליפטי לאירועים העכשוויים הפוקדים את מדינתנו כיום. לבוסטה יש כיף כשהוא מדבק בפראות על כל הפעימות השונות, אבל הוא זורח כשהוא חוזר למציאות כדי ללמד את המאזינים שלו. ההוכחה לכך מגיעה על רצועת הכותרת מעוררת ההשראה, שם בוסטה מגייס את לואי פארחאן למונולוג מרגש המעלה את הקול השחור.
מעשי הרצח של ברונה טיילור, ג'ורג 'פלויד ואינספור גברים ונשים שחורים אחרים העירו את המדינה על העוולות החברתיות המושרשות עמוק באדמת האומה. בוסטה מקפיד להתמקד בזה במסלולים כמו חופש? שם הוא מטיל ספק בהרג ובאכזריות המשטרתית, או שטני, שם הוא מתמודד עם הרעיון של חברות חשאיות ואנשים שהפנו עורף לאמונה לטובת התמסרות למעשיהם ההרסניים.
גדול כמו אירוע ברמת הכחדה 2: זעמו של אלוהים זהו, זה רחוק מלהיות מושלם. ישנן נקודות בהן בוסטה יכול היה להתאפק בניסיון להתנסות בסאונד שלו כשהוא לוקח פעימות מלכודות מודרניות יותר בתקליטים כמו Oh No ו- The Don & The Boss בהשתתפות Vybz Kartel. ולמרות שהוא הצליח להחזיר את השעון לכמה שירים, הוא החמיץ את חותמו בסיוע מריה קארי איפה אני שייך, שם הצמד נשמע מתואר כאילו הם מעולם לא עזבו את 2003.
באופן כללי, אירוע ברמת הכחדה 2: זעמו של אלוהים הוא תוספת מסבירת פנים לקטלוג הנרחב של בוסטה ריימס. עם התכונות, המקצבים והנושאים השונים שנשמעים באלבום, יש הרבה קטעים מרגשים, ובמובנים רבים, הוא אלבום מבולגן, כאוטי. אבל בוסטה מוצא דרך לנגן איש-ניקיון וליצור סינרגיה אמנותית בקרב הסערה - עדות לאמן שבמשך שלושה עשורים קירב את כל סוגי האנשים והצלילים ליצירת גוף עבודה אחיד.
אם זה האלבום האחרון של בוסטה, זה מכסה ראויה לקריירה של 30 שנה, ואם לא, המאזינים יחכו לראות מה עתיד לבוא בעידן הבהיר והחדש הזה.
