פורסם בתאריך: 22 באפריל 2019, 16:10 על ידי ברנדט ג'אקומאצו 4.0 מתוך 5
  • 4.00 דירוג קהילה
  • 4 דירג את האלבום
  • 3 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 5

גלות הוא אחד מאותם המפיקים הבחור - מישהו שאין לו זיהוי שמות ברמת מארק, ל אלכימאי או אפולו בראון, אבל בכל זאת מישהו שמקבל את הפרחים שלו מאמנים. עבודתו בעבר עם אלו כמו בלאק, פאשון ובלו הפגינה את יכולתו להוציא את מיטב קהל לקוחותיו ולשחק בכוחותיהם תוך כדי ערבוב בין חולשותיהם.



10 שירי ההיפ הופ הטובים ביותר כרגע

וכך הוא עושה זאת בשיתוף הפעולה האחרון שלו עם הראפר השחור-מקסיקני צ'ולי, שעבודתו הקודמת זכתה לשבחי הביקורת אך לא הצליחה לשמש נקודת מפנה לפרוץ אותו למיינסטרים.








אמנם לא ברור אם שעועית שחורה תהיה נקודת המפנה עבור דרום מרכז לוס אנג'לינו, זה כלום אם לא יצירת אמנות משובחת המתוזמנת והבולטת בימינו.

שעועית שחורה הוא אלבום שיש בו אווירה שמזכירה את זה של פאשאוון הילד פוגש את העולם , וזה מתאים בהתחשב בכך שגלות הביא את הקסם שלו גם לאלבום ההוא. עם צלילי ויניל חמים וביטיות חלקות, בחר צ'ייסי ומתגלש על פני 13 רצועות החוקרות את הזיכרונות הנעימים מילדותו הרב תרבותית.



בחר הכי טוב בתוכניות שהוא גאה בשורשים ברצועת הכותרת, שם הוא מדליף, בפשטות, אני תוצר של רפרודוקציה נדירה / שחורים ומקסיקנים לא באמת היו שום חרא מגניב / אני שילוב של אנצ'ילדות ועוף מטוגן .

זה חלקים שווים שֶׁבַח לאמו ולאביו ולפרשנות פוליטית-חברתית: אמנם הזמנים של היום הם קצת יותר מסבירי פנים, אם כי לא בנוח, לאלה שבודקים יותר ממירוץ אחד בתיבת המפקד, אבל הוא בהחלט זוכר תקופה שבה זה לא היה המקרה.

מוזיקת ​​r & b והיפ הופ



אבל בחר לא רק להטות את כובעו לשורשי שיקאנו במילים שלו. זה, באמת, יהיה קצת יותר מסופ למובן מאליו, והוא הרבה יותר פיקח מזה. במקום זאת, הקצב הגלות מספק מחווה באותה מידה לרקע העוף המטוגן והאנצ'ילדות כמו המילים. הגלות מפיצה את הצ'יקנו-הופ הזה בצלילי LA מובהקים ואפילו במעט פליז. התוצאה לא פחות ממחוכמת, וכשהוא סוחר זרימות ליריות עם The Last Artful, Dodgr על סנגריה היפה, אתה באמת רואה את הקסם קורה בזמן אמת.

אבל לפעמים האלבום קצת כבד מדי. לדוגמא, לא היה מיותר לכלול את Did not I של Darondo כאחת הדוגמאות. במילים פשוטות, שמענו את זה לעיתים קרובות מדי, וביותר מדי שירי היפ הופ הוגנים עד בינוניים.

ובכל זאת, בחרי והגלות הוציאו EP שהוא נשימה טהורה של אוויר צח. זה ייחודי, אקלקטי וסימן להרבה דברים נפלאים שמגיעים מהצמד הזה שעולה במהירות.

החוט שמי הוא שמי