סקירה: הרוויה השלישית של ברוקהמפטון היא הפרויקט החזק ביותר שלהם עד כה

• 2.54 דירוג קהילה
• 13 דירג את האלבום
• 3 נתן לו 5/5

ברוקהמפטון, כל להקת הבנים האמריקאית שהוכרזה בעצמה, ממשיכה בקמפיין הפעיל שלהם בטירוף לשנת 2017 על ידי הורדת החלק השלישי של רִוּוּי סדרה. הרעיון של אמן שמפיל שלושה פרויקטים בטווח של שבעה חודשים באופן מיידי יגרום לך להטיל ספק בטיב המהדורות, אך מסלול הקבוצה נמצא במגמת עלייה מאז שחרורו של הראשון רִוּוּי חזרה במאי. למזלם של האוהדים והעוקבים, אלבום הסיום של הטרילוגיה משמש גם כאלבום הטוב ביותר בסדרה ומהדורתם החזקה ביותר עד כה.

הסינגל הראשי בוגי משמש ככניסה למיזם הפרויקט, נותן את הטון לאלבום שממזג באופן קולני קומץ סגנונות שונים. הוו האנרגטי של בוגי מבסס באופן מיידי את מסר ההשראה של הקבוצה. מייסד הקבוצה המרכזית של טקסס, קווין אבסטרקט, מכריז: הוכהתי כל חיי / הופלתי, הוצאתי פעמיים / לא מפסיק אותי הלילה / אקבל את כל הדברים שאני אוהב .

עבודותיו הקודמות של ברוקהמפטון, אף שהיו מרשימות, חסרו את סוג הלכידות להחזיק את טווח תשומת הלב לכל אורך הדרך. נושא כזה אינו מפתיע, בהיותם קולקטיב בן 15 אנשים. ישנם עדיין רגעים שבהם מבחינה מוזיקלית נראה שהם מעט לא מאורגנים, אך במידה פחותה בהשוואה למהדורות העבר שלהם. זה מודגם על ג'וני, מנגינה קולטת שבה אנשי ה- MC מציגים את הכישוף והכימיה שלהם על ידי מעבר חלק מפסוק אחד למשנהו וקליטת נושאים שהסמטה האחרונה של החברים הייתה פתוחה.

סיפורי נסיגות אישיות והתבוננות פנימית בתקליטים כמו נוזל ואקונומיקה מדגישים למעשה חוזק מרכזי שחוזר על עצמו בפני הקולקטיב: יכולת יחסים. על נוזל, הציץ כיצד דום מקלנון חושף סיפורי עוני עם ריצות כמו, צפה בדודי מציגים כתבי אישום / אני רגיל לאטום אטריות / נפגעי מחלות נפש / מוצרים של שכונות עם נשמות שבורות ונפגעות.

משיר לשיר, כמעט בלתי אפשרי לצפות את סגנון התקליט הבא. אתה עובר מהפופ של תחילת שנת 2000 לראפ הקשה ל- R&B לכל סגנון אקלקטי שהקבוצה מרגישה. זו אחת היפות של המוסיקה של ברוקהמפטון. הרבגוניות של הסגנון המוזיקלי של הקבוצה זורחת ברוב הפרויקט, אבל יש רגעים שהתוכן מקבל טיפה מים.

מבחינה לירית נותר מעט לרצות, לצד שיש מתיחות בהן הזרימות של האמן והקבילות חוזרות על עצמן, אך חסרונות נדירים אלו אינם מספיק בוטים כדי לעכב קשות את זרימת האלבום. ההפקה מנוהלת ברובם על ידי רומיל המנני, המתנסה באלמנטים של אלקטרו-פאנק, ג'אז והיפ הופ מסורתיים שגורמים להאזנה כובשת לכל אורכו.

העבודה והניסויים המוזיקליים שברוקהמפטון הוכיחו כמוצלחים. מסורת לא אומרת דבר לפרויקט כמו רוויה III , כנושאים קבועים של עוני, אלימות, מיניות לא נותנים למאזינים אלא נקודות מבט כנות.