סקירה: העבודה הטובה ביותר 'פורחת' של מקלעי קלי עד כה

• 3.38 דירוג קהילה
• 16 דירג את האלבום
• 7 נתן לו 5/5

כשמכונת האקדח קלי נכנסה לראשונה למשחק, הוא היה פרח סוער ומהיר מקליבלנד. עם זאת, כל הבנים חייבים להיות גברים, והאלבום האחרון של MGK, לִפְרוֹחַ , מוצא אותו משיל במידה רבה את דרכי נעוריו לטובת הרהורים מתחשבים על פני הפקה מתוחכמת.

הולי האגן ופרנקי קוקוזה

הרגעים הגדולים ביותר ב לִפְרוֹחַ כאשר קלי מניח את הפגיעות שלו על המסלולים. ב- At My Best, שכולל שירה עוצמתית מהילינג / שירה יקירה היילי שטיינפלד, MGK משמיעה פואטית על כאב רגשי. קווים שכואבים לי, ראיתי את רקמת הצלקת / אם אראה לך, האם תברח? / האם עלי להסתיר אותם כדי שתרצה להישאר? ניתנים לשייכות אוניברסלית. גו פור ברוק מפלרטט עם עומק עלים של בצק אבל הקולות של ג'יימס ארתור וליקקי הגיטרה המרוממים של הקאט הם בכל זאת תופסים. הגמילה הכבדה, גם היא מגובה בלחיצות גיטרה אקוסטיות, אבל הם מלנכוליים כש- MGK מתעמקת ברשת הסבוכה של אהבה והתמכרות. ביליתי את הלילה שלי במועדון החשפנות / אני משלם להם לבנות רק בשביל לקבל אהבה / אני משלם להן כדי לשקר לי / אחת מהבנות שלה נתנה לה את השורה לי, הוא מדס. ליריקה כזו משפיעה הן על כנותה והן על האופן שבו קלי מצליחה למצוא עומק מדהים בחוויות משותפות.

לִפְרוֹחַ מראה צמיחה לא רק מבחינה לירית, אלא גם במסירה של קלי ובהפקה. הבטן הפותחת היורה מוצא את MGK מחרחר מעל בס מכה ומפתחות מבשר רעות, אבל הברגדוצ'יו שלו יותר מתודי, המקצב מכוון יותר. זה אמנם שינוי מרענן, אבל זה היה עוזר לו היה לו מסלול או שניים שמאזינים לסגנון המקורי שלו כדי לספק קצת אנרגיה. ברור שקלי כיוון לכדורים עמוקים בגישה המאטה שלו והמיקוד שלו ראוי להערצה. עם זאת, שיר כמו אל הזהב המתלהב, היה חזק יותר בתוספת גוסטו. המסלול, לעומת זאת, מספיק משכנע מספיק להאזנה או שתיים. אי אפשר לומר את אותו הדבר לגבי ה- Wake + Bake והקליעה של Can't Walk המושג קלישאה, שעוצרים את האלבום מת על רצועותיו. חסד מציל מגיע בדמות הדברים הרעים הקנאים (שמציעים את קמילה קאבלו), המהווה שדרה מבורכת עבור MGK ומציגה את נטייתו המפתיעה לפופ. השיא הוא אולי ההסלמה החביבה ביותר לִפְרוֹחַ והופך את האלבום לא רק לנגיש יותר אלא גם לאיזון יותר. עם להיטים כאלה, MGK עשויה לחתום על חוזה שכירות ארוך עם הרדיו המרכזי.

מכונת האקדח קלי מסכמת את האלבום עם 27, שמסכם לִפְרוֹחַ המטרה. ההכרה של MGK בתמותה שוללת את הקבלה ששום דבר לא נמשך לנצח, והוא נחוש להטביע את חותמו בעולם. באופן מעריץ, לקח לו את כל הקריירה שלו להגיע לנקודה זו ופרויקט כזה מוצא אותו פורץ מהקופסה בה הוא כובש מאז שהגיע למקום.

אני רוצה למות בביקורת של ניו אורלינס