פורסם ב: 25 ביוני 2019, 16:00 על ידי סקוט גליישר 3.7 מתוך 5
  • 3.33 דירוג קהילה
  • 3 דירג את האלבום
  • 1 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 5

האנשים שעדיין מתלוננים על היעדר ברים ללא ציטוטים בזייטגייסט ההיפ הופ של ימינו, מעולם לא עשו טיול לחוף החיות. הקולקטיב הסורגים על הכל שמורכב מ- Pro Era, Flatbush Zombies וה- Underachievers מקניטים פרויקט אדיר של חוף החיות מאז שהם בעטו בסייפרים על סטופים של BedStuy בתחילת שנות העשרים.



הם יצאו לסיבוב הופעות יחד, בעטו יחד בסגנון חופשי ברדיו אבל מעולם לא שמו מילים על המיקרופון ועשו אלבום רשמי.



אך לא לפני שהם הפילו סרטון Basement Cypher שהוצא לפועל (מצויד באולפן העתקים מדויק ו טיגר גדול ללא גיל שבועות לפני שהאלבום ירד. הסרטון בן 10 הדקות שימש כמתאבן הפרומו המושלם.






האלבום עצמו נקרא בריחה מניו יורק וכצפוי עמוס ריבוי בפסוקים חזקים וחתכי פוזה רב-תכליתיים השואבים באותה מידה משלושת הצוותים בניו יורק. התבוננות ברשימת העקבות של האלבום בפלטפורמת הסטרימינג הדיגיטלית המועדפת עליכם היא מכריעה בעליל עם השיר הממוצע המציג בערך שישה ספיטרים שכולם שרוכים פסוקים מורכבים. אז לומר שהאלבום צפוף יהיה לשון המעטה - במיוחד כאשר נותנים לו לרוץ מקדימה לאחור במשך 37 דקות. הפסוקים (חזקים ככל שהם) מדביקים יחד גם לאחר הפעלות רבות ושירים קשה להבדיל ביניהם.



את הבנייה הדומה למולסה לא ניתן לשים אך ורק על כותבי הטקסטים של האלבום. אריק ארק אליוט, פאוורס פלזנט, סם וויש וטיילר דופס מטפלים בכל הפקת האלבום שפשוט מאכזבת. לשלושת הקולקטיבים יש אלבומים המורכבים מקצב טוב יותר בצורה ניכרת מ -13 האינסטרומנטלים שנבחרו לפרויקט זה. הם לא בום-באפ-טסטיים במיוחד אבל גם לא קופצניים בעת ובעונה אחת - הם יושבים במבוכה באמצע הבינוני.

מטבע הדברים, ישנם מסלולים בולטים המתהדרים במקצבים ובברים שבסופו של דבר שוברים את התבנית הזו. יד שמאל הייתה הסינגל הראשי של האלבום שיצא בעבר ועדיין דופק די חזק הודות למקהלה המאיימת של מיכי דארקו. המרחק בהשתתפות ג'ואי באדה $$, עיסא גולד ואריק האדריכל משתמשים בקומבינה הקצבית / המקהלת הקלה ביותר והראפרים מספקים פסוקים נוקבים שמעניקים לאלבום חיוניות נחוצה מאוד. הראפ המובהק ביותר מגיע על עצמות שם לעזאזל ליד כל חבר בחוף החיה הופך גרעיני לחלוטין עם הפסוקים שלהם. עיסא גולד זורח חזק במיוחד עם קווים כמו תירס אהבה על גוזל כמו נלי / לא 6ix9ine, אף פעם לא לחרוג על הכוסית / מיץ היה לזרוח, לזרוק צל על דמה / כמו ברוס הכל יכול, לשמור את רצועת הכוח איתי.



אפשר היה לחשוב שהאלבום יכיל לפחות כמה קפוצ'ונים שחורים מסורתיים וקטעי טימבס, אך ההחלטה לצאת נגד התבואה שולטת בסופו של דבר במעלה. גומייה והעצמות הנ'ל עוברות באמצע הדרך מעבר לגשר ברוקלין, אך שום דבר לא צולל עמוק בסמטאות האחוריות של מזרח פלטבוש מבחינת הדיבורים הקשים בניו יורק. הכל מלוטש מדי. למרות שהאלבום נקרא בריחה מניו יורק , לא הניחו שהם אכן יימלטו כליל מצליל החתימה שלו.

הציפיות לפרויקט זה היו גבוהות בעיקר מכיוון שלשלושה צוותים בודדים יש קטלוגים חזקים בצורה ניכרת, אך גם משום שנראה שיש להם כימיה אורגנית רבה כל כך. על הבמה הם מביאים כל בית למטה, במהלך הפעלות בסגנון חופשי הם ככל הנראה כיבוי אורות, אך בכל הנוגע להרכבת פרויקט פשוט אין מספיק תפוח גדול להסתובב.

לפחות אוהדים יכולים לבקר מחדש במגדל המרתף שלהם עד שהם נותנים לו זריקה נוספת.