פורסם בתאריך: 13 ביולי 2017, 07:15 על ידי ג'סטין אייבי 3.3 מתוך 5
  • 2.11 דירוג קהילה
  • 9 דירג את האלבום
  • שתיים נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 24

21 Savage בנה את המוניטין שלו במחתרת לפני שחווה הצלחה בזרם המרכזי בשנת 2016 בזכות המטרו בום-הלם מצב פראי . הפרויקט היה קצר יחסית אך חזק להפליא. המטרו הדגישה את המסירה המאיימת אך היבשה של 21 על ידי שימוש במערך של פעימות נשמעות מרושעות ומרושעות.



שנה לאחר מכן נראה כי 21 נחוש בדעתו שלא להירתם לידי ביטוי על ידי צליל הפריצה שלו. בהופעת הבכורה שלו בסולו עַכשָׁיו , הראפר של אטלנטה עושה מאמצים רבים כדי להציג צדדיות שלא הייתה קיימת בפרויקט שלו שיוצר כוכבים. הוא עדיין מביא שפע של סיפורים אכזריים על חיי הרחוב, אך המסירה שלו וההפקה הבהירה שואפים להפוך את התוכן לחביב יותר.



המאמצים של 21 לפעמים הולכים לשווא ומדי פעם מייצרים תוצאות בינוניות, אך הצעדים שבוצעו בהחלט ראויים לשבח. ב- Famous הוא מעביר את עלייתו במשחק הראפ בצורה מהבהבת יותר. גם Metro Boomin וגם Zaytoven מכינים פעימה רכה במקום קודרת ו -21 מסתגלת על ידי הוספת מעט טעם לחרוזים שלו, מאמצת את שירתו ואפילו מעסיקה קצת Auto-Tune. אנשים מתים היא דוגמה בולטת נוספת לשינוי הגישה של 21. בן ה -24 נוטש את הזרימה האיטית והמצומצמת לקצב מהיר שמתאים לקצב התובעני של סאות'סייד וההפקה של ג'ייק וואן.






תאמין לי בראש זה לא בודד

של עיסא גורם לשעבר מגיע בסופו של דבר באדיבות התודעה החברתית החדשה (או לפחות שפורסמה לאחרונה) של 21. Nothin New הוא תשובה לאלו שאולי מאמינים כי 21 פשוט מהלל את חיי הרחוב. למרות שרבים לא יכולים לדעת אם לשפוט מחוסר האקטיביזם בטוויטר הצד הזה של טאליב קוולי, הוא יותר מודע לגזענות המערכתית ולנסיבות הקשות שהולידו אותו. נהגתי למכור סמים, כושי, עכשיו אני לא יכול להצביע / קופץ פרקטים כדי להרוג את הכאב, אני לא יכול להתמודד / כעס בגנים שלי, הם נהגו לתלות אותנו בחבלים / זכויות אזרח הגיעו אז הם מציפים את מכסה המנוע עם קולה / לשבור את עמי, לנסות להרוג את אמונתנו ותקווה / הם הרגו את מרטין לותר קינג וכל מה שהוא עשה היה דיבר, הוא מקונן על הפסוק השני.

בעוד שנוטין ניו הוא נקודת אור בהתפתחות של 21, המיזם של החרוז כנופיית השחיטה לשירי אהבה הוא חולשה בולטת. הפרסונה של 21 כבר משדרה אותו לא נכון בגלל תקליטים כאלה כמו שזה מרגיש כמו לראות את וין דיזל מנסה לעשות את שייקספיר. הביצוע מחמיר את העשייה המביכה, כפי שנשמע ב- Facetime וב- Special. הראשון רואה את הגיבור חסר הלב שלנו מחזיק את הרושם הטוב ביותר של דרייק, אך נכשל כישלון חרוץ עם וו שמתכווץ שרק ענבר רוז יכלה לאהוב.



שווי נקי של gaz g shore

נפילה נוספת של עַכשָׁיו הוא זמן הריצה שלו. 56 דקות הם בסדר גמור על הנייר, אך 21 אינו דינמי מספיק כדי לשאת נרטיב משכנע למשך פרק זמן זה. היעדר קוסמות לירית לאיזון התוכן המיותר יאפשר למעריצים ותיקים להעריך את קיצורם של מצב פראי הרבה יותר. מסלול הסיום, 7 דקות חופשי, רק מחמיר את הבעיה הזו עם הברים הפשטניים של 21 שנגמרו הקיטור לסיום ה- LP.

למרות פגמיו, עַכשָׁיו הוא מאמץ ראוי לשבח מכישרון מבטיח שאמור לעורר אמון בקריירה שלו בהמשך. הכוכב הנובש יכול היה בקלות לשחק את זה בבטחה ולהיצמד לנוסחה מנצחת, שנותרה חליפה חזקה (כלומר של עיסא חשבון בנק ועצום עיניים). במקום זאת, הוא אתגר את עצמו להיות שאפתני יותר מוזיקלית. הניסויים שלו אמנם לא הניבו תוצאות דינמיות, אך החיובי מאפיל על השליליות. אם 21 יכול לצמוח כחזון אולפן, הוא יוכיח שהרבה ספקות טועים. בלתי נמנע מעיסא.