
- 4.19 דירוג קהילה
- 16 דירג את האלבום
- 12 נתן לו 5/5
כשדרייק שיחרר את Hold On, We’re Going Home, סינגל ה- R&B בעל הסינפופ, ששינה במהירות את הטון שלו שום דבר לא היה אותו הדבר בקמפיין, הוא הכניס את ציבור ההמונים בעדינות, אם לא בערמומיות, למג'יד ג'ורדן, צמד ה- R&B חתם על חותמו OVO סאונד. זה היה קצת שיווק מבריק, כיוון שהקולאב הגיע לשיא במקום ה -4 שלט חוצות חם 100 וזכה לשם קִלשׁוֹן השיר משנת 2013. מג'יד ג'ורדן, ציור שמותיהם האישיים של החברים מג'יד אל משכתי וג'ורדן אולמן, נמצא בקצה השני של הספקטרום מחבריו החתומים PARTYNEXTDOOR, שהוא צאצאי vibey, alt-R & B ועוקב מקרוב אחר צעדיו המוזנעים של וויקנד. מותג ה- R&B של מאג'יד ג'ורדן דומה פחות לסאונד האלטרנטיבי הטרנדי של השנים האחרונות ויותר כמו ה- R&B העכשווי של סוף שנות ה -80 וה -90, עם פעולת ירידה כבדה ואצבע על הדופק הרגשי שלו. הצמד לא מבקש לטשטש את השורות במיסטיקה; זה מחפש בהירות.
לשם כך, מקום כזה הוא ניסיון למנף את האקלים הנוכחי של R&B להזדמנות להיות קולניים בגלוי בתוך ערפל קולי. זה שונה בצורה הכי בטוחה שאפשר; הוא מסתמך על טרופי ז'אנר ישן במקום להיכנע לחדשים. טווחי תשומת לב קצרים מאפשרים לאסוף בקלות את שודדי הקברים הללו ב- R&B. ה- EP מפרש מחדש את הבלדה במקצבי מועדונים כבדים ובמופע מתמשך, ולפעמים זה כמו להקשיב למישהו שמתנשא על ג'נט ג'קסון ג'נט. אלבום לקהל של המאה ה -21; מג'יד ג'ורדן בעצם מפרק את מרכיבי המפתח של ה- R&B הזכורים ביותר של העבר ומחזיר אותם מחדש להאזנה מעורבת.
g eazy these happen happen עטיפת אלבום
זה לא אומר שמג'יד ג'ורדן הם לא צמד מוכשר שמסוגל לעשות מוזיקה מחניקה ונלהבת עם טוויסט רענן. היא מצלצלת עם טמבורינות וסינתטי גל המקיפים מנגינה פשוטה אך מזמינה עם צליל מעניין. זה מפתה למחצה. הם גם מסוגלים ליצור מנגינה של ריקוד תוסס להזיע רומנטיקה. הקצב הכל מה שעשיתי הוא חיבה כמו שזה כיף. שקית הפוטפורי של המוסיקליות אמנם בושה (דבר מוזר לומר על מחזה מורחב), אבל זה לא מחוסר ניסיון או מחוסר כישרון. מה חסר ל- EP בפוסט- בית הבלונים חושניות R&B שהיא מפצה על זיהומיות קצבית טהורה. המקום בו הוא נופל הוא באי יכולתו שלו להסוות את ישרו.
כשהוא נכנע ללא הרף לשקיפות שלו, מקום כזה הופך לייצוג מריר של מה שגורם לך צלילות: חוסר תככים. בעוד שקרונירים אחרים של Alt-R & B מגלמים את אווירת החזית המוצלת כדי לשמור על אנונימיות של אופי ולאלץ מאזין לפצח אישיות מרוחקת, מג'יד ג'ורדן משאיר מעט מאוד לדמיון, וה- EP גורר לפעמים בגלל זה. אמנם רבים מהג'וקים של R&B הם קרים ואדישים מדי, אך הצמד כנה מדי בתצוגת האהבה הבלתי חוזרת, אהבה שהם תמיד נראים בצד הלא נכון.
ב- U המילים נקראו כמו מחרוזת מרופטת של טקסטים לא רצויים: ענן שחור מעל ראשי / אני מנסה להעמיד פנים / מאחל שאוכל להתקשר אליך שוב / אנא ענה כשאתה רואה את שמי / חושב על מה שאמרת, הכל כל כך ... פתטי. נראה כי רצועת הכותרת עוסקת בחיבוק פרידה, אך היא עושה זאת באופן שמייצר בקפידה השפעה מינימלית: מעלה דמעה בעיניי כשאתה מזכיר לי / איך הגעת לצדי ונשארת לידי / אתה אומר אני , תחשוב שהגיע הזמן שנקבל את ההחלטה / זה הסוג שאתה ואני אפילו לא נזכיר. מקום כזה סובל ממעט מדי מודעות עצמית, וכתוצאה מכך הוא לא מבין ששיתוף יתר שלו מרווה את רוחו הלבבית.