ליל 'וויין - ת'ה קרטר הרביעי

• 2.69 דירוג קהילה
• 473 דירג את האלבום
• 125 נתן לו 5/5

תלוי איך רוצים לאמוד את זה, אנו עדים לגלגולו הרביעי של ליל וויין. ראשית היה ילד הראפר הגבולי. ואז הייתה הגרסה של 2005, שגרמה למאזינים רבים להודות בבירור שווין פתאום התחיל לחרוז לו את התחת. וכמובן, היה כוכב העל וויזי - תומך באוטו-טון, הספגת שועלים של תרבות הפופ וגבר שנוטה לעיתים לאובך שהוסף לסמים, אלבום רוק מזויף, ועדיין מתחרז בתחת אם הוא מתחשק לו. באמצעות כל גרסה, אפילו המלעיזים של ליל וויין קיוו בסתר לאותו אלבום חתימה שלם בו הוא השלים את היכולות הליריות המעולות שנמצאו במיקסים הקודמים שלו עם הצלחת המצעד שמצא בטיולי הסולו האחרונים שלו. לצערי, קרטר הרביעי הוא לא אותו אלבום. העובדה שרובנו הקדשנו שבוע להתלבטות מה תהיה הנשירה של דיס ג'יי-זי של וויין ב- It's Good במקום הזכיות של האלבום היה כנראה סימן רע.

כל זה לא אומר שההיצע האחרון של וויין בסדרת קרטר לא יסתיים כאלבום מספר אחד במדינה, ועלול להוליד קומץ סינגלים להיטים. אם כמה מעמיתיו של וויין היו יוצרים את האלבום הזה, הם היו מסתכלים בסימן המים הגבוה שלהם. אבל אחרי שעמד בצורה לירית עם אצבעות כמו אנדרה 3000, ג'יי זי והרס את מיטב הסינגלים הטובים ביותר של האמן באמצעות המיקסים שלו, הועלה ההימור והציפיות לוויין. הפעם הוא דוחף מדי פעם את המעטפה עם How to Hate והמראה בסיוע ברונו מארס. האחרון הוא מסלול קונספט - דבר נדיר מוויין בימינו - והראשון מוצא את צמד Weezy ו- T-Pain מרפרף על התסריט ומקונן על נשים שעשו להן עוול.

זה לא אומר שחלק מהסיכונים הרעיוניים הללו לא נופלים על פניהם. איך לאהוב פופולרי להפליא אך זוועה, מוצא את וויין חוקר את אחד הז'אנרים הבודדים שעוד לא ניסה לעבור - נשמה אקוסטית. באופן מפתיע הוא נמצא במפתח כקולן, מוצלח בהצלחה את הקב האוטומטי שבו השתמש על סוכרייה על מקל. אבל את האווירה של קני צ'סני ואת הרעיון הנדוש של רפורמה באחד מהגוזלים הוא פשוט ביקש לקפוץ על הזין הזה ולעשות פיצול מלא כמה שירים לפני הטבעות חלולות. אם אתה לא מעריץ מושבע של וויזי, אתה עלול למצוא את עצמך כל הזמן מנסה ליישב את הדעה הזו עם העובדה ש- How To Love הוא השיר השמיני הכי פופולרי במדינה.

דרייק ווין מאשרים כי אכן יש להם כימיה מספקת כדי להפיק אלבום משותף עם She Will, אך שניהם מבקרים מחדש בשטח ישן בניגוד ללקיחת סיכונים כלשהם או להציע חומר כלשהו. וויזי ממחזר את המטאפורה שלו על כך שהחיים ו / או הקארמה הם סוג של נקבה פעמיים בתוך 45 השניות הפותחות; ואז הוא מתייחס לאחת מההתייחסויות הרבות שלו לקונילינגוס, כל זאת תוך שהוא מטיף את עצמו כל הזמן על הגב לסורגים להולכי רגל ולמורות.

במה שהוא אלבום האולפן התשיעי של ליל וויין, יש מעט מאוד מהספונטניות שהיית מצפה ממישהו שכרטיס הביקור שלו הוא חרוזים לא כתובים, חסרי חישוב, ואסוציאטיביות. הקאדנטים הפעמיים והממושכים שהוא ניסה איתם בחזרה Fuck Wit Me Now או אפילו לאחרונה כמו Money On My Mind נזנחו בגלל זרימת סטקטו שהודגשה על ידי ההאשטאג ראפ. מבחינה תמטית, קרטר הרביעי רצף טוב יותר מכל קודמיו למעט קרטר השני . התפאורות הקוליות מבנגלדש, פרט ופולוב דה דון מחמיאות זו לזו מבלי לקבל חדגוניות. אבל לא תמצאו הפתעות כמו Shooter או Let The Beat לבנות.

נכון, אתה לא קונה אלבום של ליל וויין בתקווה להארה רוחנית, אבל אפילו רגעים קודמים כמו לקשור את הידיים נעדרים באופן בולט. לכל הפחות, וויין מרוויח נקודות מגניבות על כך שמי שהוא מבין המלוכה ההיפ הופית מחריז את קטע הביניים והפסו האאוטרו המאסיבי שלו מבלי להצטרף למעשה להנאה. זה מהלך קליל, אבל הזוגיות של Tech N9ne ואנדרה 3000, כמעט שווה את מחיר הרכישה בלבד. בסופו של דבר, זה כמעט סמלי מכיוון שהוויין שחרז פעם ערסל עם סנדוויץ 'וקיים בעבר משפט עם הקלפים הגבוהים האלה לא כאן הפעם.