3.5 מתוך 5- 5.00 דירוג קהילה
- 1 דירג את האלבום
- 1 נתן לו 5/5
מה ששמעת במדינה מתנהג כמו ראפ של שורש החיתול על היותו שבור, אכילת גריסים ודיבורים, הוא למעשה כובע קש ישן עבור הצמד הזה באלבני, ג'ורג'יה - אבל לעולם לא תדעו זאת. Boondox ו- Kalage נמצאים בערפל יחסית מחוץ לחגורת התנ'ך, כנראה בגלל שעדיין לא היה להם להיט מסחרי אמיתי. בטח, פרויקט דרימז היה קטע מצחיק על להיות בלי מהבכורה שלהם Ashy To Classy, אבל זה היה רק הצלחה קלה. ובעוד החולה הצפה של להיות בודד, הסינגל הראשי מ'דה רוטה לדה טוטה ', מקבל אהבה מהרדיו, אין לו את המושך הצלבי של Awnaw של Nappy או Po 'Folks. (תרגום: ניתן להתקרב לשיריו של ההמון, אך לעיתים רחוקות הם מכים רצף על רחבת הריקודים.)
איך לפתוח ליגת קרב ראפ
במקום לקבל גופות שעוויתות, המוזיקה של השדה מגרה בעיקר תאי מוח וגורמת לך לחשוב על אלה שפחות ברי מזל. התוכן מ- 11 הרצועות של דה דה רוטה הוא לעתים קרובות עצוב יותר מיומן של פליט אפגני. במסלולים אמיתיים ועשירי רגש כמו חופש וזה הגיהינום, חברי התיכון נזכרים בימים עברו שלא היה להם אורות, לא היה חום ובלי כסף. הצמד מתרחק מהפרוזה בכיס הריק על Don't Want No Problems and Where Ya Goin ?. אבל כפי שניתן היה לצפות, הם יוצאים בקצה הקצר של המקל.
למרבה המזל, כל הפעימות כאן תוססות יחסית. אלמלא הגיטרה החשמלית ב- All I Want המוצגת ב- Cee-Lo, השיר היה מדכא מדי עבור כמה אוזניים. חוש ההומור העגום של בונדוקס וקלאג 'גם שומר על דברים קלים במסלול ההוא ובאחרים. יש בר מצחיק או שניים על אפילו
חלול דה דון לעומת ביג טי
מהשיר הכי מלנכולי של דה רוטה. למעשה, לאורך כל התקליטור מפוזרים מספיק צחוקים ביתיים שכל מי שעושה את הדרך בדרכים מלאות העפר של אלבני יסכים שזו חוויה משתלמת.
