נרקומנים חלומיים - דת טובה

• 4.68 דירוג קהילה
• 25 דירג את האלבום
• 19 נתן לו 5/5

כאשר ראפרים נושאים נאומי קבלה או ראיונות, לעתים קרובות תשמעו אותם מודים לאלוהים ומזכים אותו על כל הצלחתם. אך לעיתים נדירות תשמע את אותם ראפרים עושים זאת בשירים שמפארים את המייבאקס, הדוגמניות והבקבוקים שלהם. קולקטיב היפ הופ אחד המעניק אביזרים מטורפים לגבר הנמצא מעל התא ומחוצה לו הוא הנרקומנים החלומיים. הקולקטיב של אושנסייד בקליפורניה מתחיל ליהנות מהצלחה מיינסטרימית טרי לאחר סיור לאומי ותשומת לב מצד אמצעים לא דתיים. השלישייה, שהורכבה משלושה אנשי קשר, ג'ון גיבז, בליף ורוסלן, הוציאה לאחרונה את אלבומה השני, דת טובה , כקבוצה שכן כל אחד הוציא אלבומי סולו משלו. הם יצאו למשימה להפוך כל פרויקט למגובש וחזק יותר מהבכורה שלהם, והם השיגו זאת במובנים רבים במחיר.

הרבה מההפקה הנינוחה מגיעה משילוב של שמות עם הופעתו של אנתוני קרוז בתדירות הגבוהה ביותר. הם לוקחים רמזים מהפקת גוונים כהים יותר שקנדריק לאמר התייחס אליהם לעתים קרובות - בעיקר מורכב מתוף הבס ומהקצה התחתון של הספקטרום לסינתי. בלי קשר, נרקומני החלומות עשו עבודה ראויה להערצה לשמור על אווירה אחת לאורך הרומן בן כמעט השעה. אף על פי שאף רצועה לא משכפל ישירות את השני, הסולידריות עשויה לשעמם כמה מאזינים בעידן בו מעריצי המוזיקה מחפשים בשקיקה כמה שיותר צלילים שונים. השירים הכי אגרסיביים הם במקרה בוגי מן ויורים בי אבל זה בעיקר בגלל האנרגיה המועברת בקולו של כל ראפר. אם תפשיט כל רצועה מהקול, היית חושב שמפיק אחד יצר קלטת ביט כאלבום הסולו שלו.

כאוסף עבודת נרקומני החלומות נועדה לספק את הפסקול לאנשים לחיות את החלומות שהציב אלוהים. ואם הלכתם לכנסייה לאחרונה או שיש לכם חברים נוצרים שמוכנים לשתף את הבשורה הטובה, הייתם מכירים את הרעיון שאלוהים לא תמיד יעשה את החיים קלים על ידי הענקת כל מה שאתם חושבים שאתם צריכים ורוצים בחייכם. שיעורים כאלה ועוד מתוארים באלבום משיתוף זיכרונות של ארוחות צהריים ממשלתיות בחינם ב- Take Me Back כדי להתאבל על ידי חברים שנפטרו באחת הערים היפות יותר במדינה בחוף השמאלי, המילים אינן נתפסות כמטיפות מדי וה חוסר קללה לרוב מרענן. מסלולים בולטים אחרים כוללים את המסע העייף On The Road ו- Outkast-esque I Got The Juice.

נרקומני החלומות הפעילו על עצמם המון לחץ עם המשימה העצמית להפיל אנקדוטות קדושות, בעוד שרוב הראפרים מסתדרים בזיכרון פשוט. אנשי הכנסייה הקבועים יוכלו לחלץ את הדרשה, אך רבים אחרים יישארו מעוניינים בהערות תווים לבימוי (או פסוקי מקרא). עם היעדר שפע של רגעים ראויים לאחור, קל לתת לראפים המלודיים ללכת באוזן אחת החוצה, אך האזנה ממוקדת עם לב פתוח ונפש לפתור מעל דבריהם. דת טובה בהקשר הראוי שלו.