פורסם בתאריך: 30 באפריל 2004, 00:00 על ידי J-23 3.5 מתוך 5
  • 5.00 דירוג קהילה
  • 1 דירג את האלבום
  • 1 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך שתיים

המתנה והקללה; ג'יגא ידע את זה, D-12 יודע את זה. חברם וחבר הקבוצה שלהם הוא הראפר הגדול ביותר על פני כדור הארץ, וזה הקנה להם עסקה על תווית תחנת כוח, אלבום רב-פלטינה, הפקת ד'ר דרה, וצל ענק שהם לא מסוגלים לצאת ממנו. בטח שהם הרבה יותר טובים מהצוותים המתאימים של ראפרים אחרים, אבל הם עשו מעט מאוד כדי לבדל את עצמם. ההוכחה היא סמים, מוזר הוא נורא (אבל בכל זאת בולט בכל מסלול), אבל שלוש האחרות יכולות להיות אותו בחור. זה מה שכל הלהקה שלי בסדר? הם יודעים את זה ולכן אני לא צריך להשתמש בזה כנקודת ביקורת נכון? ובכן לא, כי זה חסרון גדול באלבום.



אנחנו יכולים להתחיל עם המלך D-12 World והמשיכה הגדולה ביותר שלו. בין אם אלה הבננות שלו (fo-fana) זורמות על Git Up או החרוזים החדים כתער שלו ב- 6 In The Mornin, הוא ממשיך להישמע טוב יותר עם כל פסוק. הוא גונב את ההצגה על דרו באנגר האמריקאי פסיכו II, רק הקשיבו לו שומר על הפניה 'בורג משוחרר' דרך הפסוק. בדוק את בקרת הנשימה שהוא מכופף על התינוק וגיט את האקדח שלי. כשדברים נעשים אקטואליים, במקרה של איך זה, ידידות מנוכרות, אם זורחת כצפוי. הוא לא היחיד אם כי כפי שהם מוכיחים שהם יכולים לחרוג מתעלולי ההלם האופייניים. זה הוכח עוד על אודם ל- Bugz The Good Die Young. זה שירים כאלה למה אני לא מטיל ספק בכישרון שלהם, רק בביצוע שלהם. Git Up היא דוגמה נוספת לכך שכולם נמצאים במשחקים שלהם.



למרבה הצער, יש יותר מדי רגעים של בינוניות שגוררים את ה- LP למטה. נאמנות מתחילה די חזקה אבל משעממת מהר. העניינים מחמירים עוד יותר כשקצבים מוזרים מקצב הי-טק נחמד בגזרת הסולו שלו בדיוק כמו U. קטעים אחרים כמו I'll Be Damned ו- U R The One יתארו בצורה הטובה ביותר כאותו חרא. הם אפילו מצליחים לקצב את הקצב של קניה במסלול התואר חסר ההשראה.






מלבד קומץ פסוקים בולטים, האלבום באמת מרחיק לכת עד אמינם וההפקה לוקחת אותו. למרבה המזל, הפסוקים שלו נשמטים מהלסת וההפקה די טובה לאורך כל הדרך. אין לי ספק שהם יכולים לעשות זאת טוב יותר.