פורסם בתאריך: 28 בנובמבר 2010, 13:00 על ידי ג'סטין האנטה 3.0 מתוך 5
  • 4.62 דירוג קהילה
  • 78 דירג את האלבום
  • 61 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 108

עם קורות חיים שלוש פעמים ככל שצפוי מאמן שזכה לאחרונה בתשומת לב לאומית - החתום של No Limit Records עד 2005, Young Money עד 2007, והפיל 10 לסרטים מלהיטים מלסתות מאז 2008 והעניק לו מקום על XXL הכריכה המהוללת של תלמידי שנה א '10 - ספיטה הוט של N.O טיפח את פינתו בכדור הראפ-או-כה חזק עד שהארומה מגדירה ציפיות. הזרימה העצלנית שלו ותוכניות החריזה הלא שגרתיות והסתובבות לכאורה של מחשבה היו תמיד שורשי ערעורו. זה מה שהאוהדים מעריכים עליו קודם. זה חצי ממה שעושה שיחת פיילוט 2 (האלבום השני שלו השנה) מרתק למרות שהוא תוכן מוגבל באופן עקבי.




ווידג'טים של Amazon.com



slob על תאריך השחרור של הכפתור שלי

קחו את פותח האלבומים, אקווריום מוטס למשל, שם מתפתל קורן $ y על קורבט ה- T-top '87 שלו, מתנפץ מתחת לשולחן הבריכה החדש שלו, הגוזל שלו שמרגיע את עצביו הרעים ולכן הוא מכנה אותה הריטלין שלו וחוסר מטרה בהקשר אחר. המסלול עובד בגלל האופן שבו קווים כמו מזוודות רגשיות / שום דבר מזה / אני לא בודק תיקים / אני פשוט ממשיך לעזוב את השטויות האלה בעבר מקפצות על כל סנרת הקפיצה והחלילים האורבים. אותו שילוב נושא גזירה מקוררת, מייקל נייט. מהסמים ששולמו בהפניה מלאה לסרט שפותח את הפסוק הראשון למסקנה הלא נרתעת של השני (לשרוד קרקע מחוספסת / צמחי קקטוס הגדלים בחולות קינוח / חי אני עומד / נותר למות אם כי כושי לא מת / התגברתי אז יכולתי לחתום בשמיים), Curren $ y שורד בגלל שהוא צף בצורה כל כך לא יציבה.






הכובעים הגבוהים הניצחוניים והטיסות הכחולות והנוכחות של Flight Briefing ונוכחות הפסוק המופנם ביותר של האלבום מוסיפים להיט מהיר של חגיגה ל- PT2. כמעט בלתי אפשרי שלא לחוש תחושת השראה כששומעים את ספיטה מנתח ברצינות את דרכו הלא טיפוס להכרה:

בעיניים עצלות אלה שראיתי / יותר ממה שאתה יכול לראות בשבע תקופות / להביא אותך למסלול / קיבלתי את הכף הטרייה מבפנים / תן לך תובנה לגבי המצב כי עשיתי את זה פעמיים / עשיתי את החבל הדוק בקו המקווקו. ללכת / איפה שהחליפות רוצות תוצאות הם לא מדברים / עשרות שירים נעולים / ונרקבים בכספת / אף אחד לא אשם שזה היה באשמתי בלבד / שום מלח לא נזרק



כמעט בלתי אפשרי שלא לדמיין את Curren $ y ואת דום קנדי ​​טסים בכביש מהיר לצד הים איפשהו, עוברים את המפרק קדימה ואחורה, אושן מאחור, פורשה מלפנים, כשצפים לחצוצרות ומיתרי בס חשמליים עדינים באחוזות נדל'ן - גם אם השיר מציע מעט יותר מנשים ושוטים. סוואגר לבד אינו תחליף לטווח, אך זה מספיק כדי להשאיר רושם; להעריך את החריץ.

לא משנה באיזה נושא ספיטה מתחיל, נשים ועשבים בסופו של דבר יסתובבו בפסוק. זו לא הפתעה. זה חלק מהאופי המחשבתי של הסגנון שלו והסיבה שאין מסלול ארוך מארבע דקות ו -48 שניות בכל אחד מארבעת הפרויקטים האחרונים שלו: התוכן שלו כל כך ממוקד שכל דבר נוסף הוא מוגזם. הזרימה העצלנית והלא שגרתית שלו מוסיפה עומק מספיק בכדי לדרוש נתיחה כדי לעמוד בקצב, ובכל זאת התוצאה תמיד צפויה. לעיתים רחוקות יש סוף מפתיע ולכן ההפקה הופכת חשובה לאין ערוך לערך השידור החוזר הכללי, והאוזן של ספיטה לפעימות רחוקה מלהיות חשודה.

סקי ביטס והסנסיס שילבו את האלבום עם שמונה מתוך מיטת הסאונד הכחולה והמעושנת של אלבום הרצועה, מה שהביא את הבסיס לחצי השני של מה שעושה שיחת פיילוט 2 מרתק. מונטרו, עם מקשי העוגב שלה, כובעים גבוהים של בופ-בופ וקטע קרניים שיאו מרגיש כמו ליל ג'אז ב- B.B. Kings או, כפי שמקורו בכותרת, The Montreux בניו אורלינס.



הפרשנות החצופה ללא עוררין של Curren $ y מסתובבת יפה על האקורדים החשמליים השטוחים של A Gee והקרניים המרוממות ב- Highed Up מעלות כראוי את האוקטבה המעורפלת של ספיטה. המונסטה ביץ הפקה, מפורסמת, עובדת איכשהו למרות שנשמעה כמו מוזיקת ​​הנושא לדרמת הטלוויזיה של שנות השמונים, Moonlighting. מקשי הפסנתר בשקט נופלים למרות שזהו המעקף הבלעדי של האלבום. לא רק שזה מרגיש לא במקום עם החריץ של רחוב בורבון שנשמר לאורך כל הקלטת, אלא שהוא קצב מנומנם בשילוב עם הוו הבהובי של מקקנזי אדי גורם לתנומת עשבים.

ג'יי זי איפה היית

Curren $ y נשמע בבית מעל ההפקה השמאלית של המרכז, כמו בלוז שיחת פיילוט 2 . אמנם דומה בתחושתו לקודמו, שיחת פיילוט , המעקב הזה הרבה פחות מסחרי בגישה. הרקע, אם כי לעיתים מיותר, הוא אינטימי יותר, ומחליף כל פסגות אמיתיות של גאונות שמע באווירה מוצקה ומגובשת של עשן וצף מקורר. רייקוון על מייקל נייט (רמיקס) - שנבדל רק עם הכללת הפסוק של השף, סתימת האלבום בעצם באותו שיר פעמיים - הוא הופעת האורח בשם הבודד הפעם. למרבה הצער, רודי הצעיר, סימן המסחר דה צקיבר ופיינד אינם עושים מעט כדי למחוק את זכרם של סנופ דוג, ג'יי אלקטרוניקה, דווין הבחור , Mos Def, Big K.R.I.T. , וויז כליפה על המקור. כל השלושה נראים מיותרים בהתחשב באיך שהופיעו רק כדי להעביר פסוקים חסרי זכרון. Curren $ y הוא פחות תמלילן בועט בסורגים כבדי משקל ובתים ציוריים ובחידות מפותלות, אלא להפך. עַל שיחת פיילוט 2 , הוא יותר מצב רוח: ראפר קרביים יורק בזרמים בלתי צפויים והשתוללות שוטים שמתחברים מעל כובעים גבוהים ג'אזיים ועיבודים כחולים. צפוי או אחרת, לפעמים זה כל מה שצריך.