3.9 מתוך 5- 3.50 דירוג קהילה
- 8 דירג את האלבום
- שתיים נתן לו 5/5
זה ממש לא אמור להיות הפתעה לאף אחד שביג שון וג'נה אייקו איחדו כוחות לפרויקט באורך מלא. השניים שיתפו פעולה ביותר ממספר מסלולים במהלך השנתיים האחרונות, שכולם קיבלו משוב חיובי, אך חשוב מכך, ביצרו את הכימיה הבלתי ניתנת להכחשה שלהם מכיוון שהם חולקים לכאורה אללים זהים של אינטליגנציה רגשית. ביג שון גן עדן שמים אפלים הוצג אני יודע ונשאר למטה, כאשר אייקו השאילה את קולותיה המחניקים. גם לא היה להיט מוחלט אלא עזר לגילוף המשיכה העמוקה והאינטימית יותר של האלבום. היסטוריית האודיו שלהם סובבת באופן טבעי סביב מערכות יחסים ואינטראקציות בין גברים ונשים; משהו ששני האמנים יודעים עליו דבר או שניים. TWENTY88 לוקח את הנושא הזה של אהבה ותאווה צעד קדימה על ידי מתיחתו על פני שמונה שירים ייחודיים, שכל אחד מהם נוגע בתוככי החוויה הגברית / נשית.
זה לא מוזר לומר את זה TWENTY88 הוא אלבום קונספט. זה לא בהכרח עוקב אחר נרטיב יחיד כשלעצמו, אך בדומה לדלטרון 3030, יש נושא כולל שקשה לפספס. לפי קונבו האחרון עם לְהִתְהַדֵר , הם לווים מהות מפאם גריר קופי , עידן הבונד של רוג'ר מור ואפילו בוננזה המדע בדיוני בשנה שעברה, אקס מכינה בסרט חזותי הקרוב, שמתעלה גם למוזיקה.
האלבום נפתח עם Déjà Vu המאזן בין שני הצדדים של מערכת היחסים המתוארת הזו, וחושף את היכולת המוזרה של הזוג לבטא מערכות יחסים בצורה שירית. בשלב מסוים במהלך הפסוק של ג'נה זה ממש נראה כאילו היא מדברת עם שון כאילו הם יוצאים כבר שנים. כי נתקעתי בשבילך / כשהתחת שלך לא עושה חרא אבל מתרוצץ סביב ה- D ועוטף שום דבר מלבד אותם ממתקי סוויש'רס זה כל כך אותנטי בצורה משכנעת, שהיית חושב שהיא מיישמת חוויה אמיתית.
הראפ של שון הוא גם חזק מאוד, מבחינה טכנית ורגשית. הוא מביא פסוקים ברורים ותמציתיים עם מספיק רפסול וקצב כדי לשקף את גווניו המצוירים של ג'נה. אל תצפו לסוג ההתלהבות הלירית ששמענו בגן עדן אבל אלה המוצר המהודק מחזק את הטענה ששון הוא במיטבו כשמדבק על המין השני. למרות ששני האמנים מקבלים את חלקם ההוגן של הברק, שון מנגן MVP במשך חלק ניכר מהאלבום, במיוחד באזהרת 2 דקות. המסלול מקבל עזרה מפירוט ואפילו הופעה מפתיעה מצד K-Ci ו- JoJo אבל הראפ של שון נשמע כל כך אמיתי שקשה להתמקד במשהו אחר.
ההפקה מנוהלת בעיקר על ידי משתף הפעולה הוותיק של שון, Key Wane, עם כמה אסיסטים לתבניות התוף של דה אינטרץ. הצליל מגובש וקל לניווט אך חסר בו שום דבר יצירתי מדי. מנקודת מבט של מוזיקה וכתיבת שירים, אין הרבה סיכון שנטל אף אחד. המקצבים נשמעים די דומים ומבני השיר עוקבים אחר דפוס משותף. היה מעניין לשמוע את שון וג'נה מופיעים על גבי מסלול מונע מקשים או אפילו רקע אקוסטי. שני האמנים מקוריים להפליא, בייחוד כשהם ביחד, אך חוסר יתרון - במיוחד עבור חבילה מונחית יחסים - ניכר כאן.
Push It משמש כמסלול היחיד שעושה חתירה לקצה האמור מכיוון שהמילים כה מפורשות, שהם גובלים בהיחשב לדיאלוג של סרטים למבוגרים. האלבום מסתובב משיאי אהבה על שירים כמו בדרך לתחושת תסכולים על אנוכי אבל זה ב- Memories Faded שם היחסים מוצאים את המאבק הגדול ביותר שלו. האחרון ללא ספק יהפוך להמנון פרידה מודרני עם המקהלה שבמרכזה. כל הזיכרונות האלה נמוגו ממך / איתי נמוגה איתך. גם שון וג'נה חולקים את הקווים האמיתיים ביותר שלהם בקיצוץ הזה. כשאני זוכר מתי שמך מהבהב בטלפון / חזרה מתי היינו מצמררים אולי נראה פשוט, אבל כשדופק על פעימות הסולפיות, זה מכה הביתה. צפו שהוא יופיע בפלייליסט של קיירי אירווינג שנוספו לאחרונה בעתיד הקרוב.
TWENTY88 היא הפתעה נעימה משני אמנים שהם צמרת המשחקים שלהם. הכימיה שלהם אינה מוטלת בספק והמוזיקה הנגזרת מאותה הרמוניה ייחודית משתפרת כל הזמן. בין אם מדובר בפרויקט חד פעמי שלם ובין אם הם ימשיכו לעשות מוזיקה תחת הכינוי הזה, אבל בינתיים שמונת השירים האלה יטו את הרומנטיקן חסר התקווה בכולם.
