פורסם בתאריך: 4 באוקטובר 2005, 00:00 על ידי J-23 5.0 מתוך 5
  • 4.00 דירוג קהילה
  • 5 דירג את האלבום
  • 4 נתן לו 5/5
שלח את הדירוג שלך 5

תרצה או לא תרצה, NYC עדיין מחזיקה בהיפ הופ. המערב והדרום עשויים
לגנוב את הזרקור מדי פעם, אבל התפוח הרקוב עדיין פועל
המופע. אז מה לעזאזל עושה מינסוטה כאן? יתרה מכך, מדוע
הקבוצה הזו מערי התאומים מנהלת את סצנת ההיפ-הופ העצמאית? ובכן מלבד הסיור הבלתי נלאה, זה בגלל שהם עושים מוזיקה פאקינג מדהימה. פשוט וקל.



ובכן אולי זה לא כל כך פשוט. שבלול יש ערעור שמעטים יכולים להתאים אליו; מודעות עצמית נוקבת, אינטליגנציה, הומור חד כתער והיכולת לפנות למין השני יותר טוב מכל מי שאי פעם שמעתי ... בין אם זה לאהוב אותם או לשנוא אותם. אז אחים יכולים להתייחס והבנות מתעלפות. כמובן, זה עוזר למטרה שלו כאשר הוא מגובה על ידי המפיק הטוב ביותר של המשחק ב נְמָלָה. אתה לא יכול לדמיין כמה כיף אנחנו נהנים הוא אלבום מספר חמש מהצמד במיניאפוליס, והשיא של צמיחתם האישית והקולקטיבית כאמנים. נְמָלָה מעולם לא תפס שבלול העט מלטף די ככה, וכמפתח וככותב שירים, שבלול מעולם לא נשמע כל כך טוב במהלך LP.



המטורפייה שופכת אותי אחר מציינת את האלבום ואת הצמד כמו שבלול מקונן כפול אחד על הרעב והמאבק / שניים על הטיפש שמנסה לפרק את הפאזל / שלושה עכשיו אני מחייך בזמן שאני מחכה להפרכה שלך / לפי הזריקה הרביעית אני פשוט עוד ילד בבועה / מנסה לשחק עם התשוקה וההשמה / רק כדי לראות מה האנשים נותנים לו לברוח, נגמר נְמָלָה מדגם פסנתר מתגלגל. היופי באלבום הוא האיזון, מכיוון שלא הקבלן וגם המפיק לא מרימים יד. כפי ש נְמָלָה בונה אולי את המכה הטובה ביותר שלו עם איש קטן, שבלול כותב אופוס המגנום שלו. עטים פסוקים לבנו, לאביו ולעצמו. מכסה את השיר עם המילים לעצמו, הוא מסיים בלא מעט ברק; לפעמים אתה לא מתרשם מהעבודה שביצעת / ואהבה אינה אהבה אלא אם כן אתה פוגע במישהו / הבן שלך אומר 'היי אבא' / אבא שלך אומר 'מה קורה' / אותי? אני רוצה להודות לך אבל אני לא אעשה זאת פשוט אגיד בהצלחה. בדיוק כמו מרתק הוא הפנייה המוסיקלית הראשונה שלו לנערה הצעירה שנאנסה ונהרגה באחת ההופעות שלהם. הלילה ההוא מראה צד של שבלול שלא היה צורך לצאת, עם משלוח חדש לגמרי לאתחול.







שבלול
מרחיב את הסורגים כדי לכסות נושאים חברתיים גם ב- Get Fly וגם ב- Panic Attack המופשטים. נמלה מביאה באופן דומה את גישת הבום-באפ העצמות החשופות הן ל- Watch Out והן ל- Bam, שתיהן עם תוצאות יוצאות דופן. וכמובן, סלוגגו מתמודד עם הנקבות שלו בתפקידים שונים ב- Say Hey There, Angelface ו- Smart Went Crazy, הכל בצורה קלאסית. אמנם יכולתי להמשיך ולהמשיך בכל רצועה, אבל הייתי מרוצה שלא להזכיר כסאות מוסיקליים רק בגלל שהמטופש שלה טוב.

בתור מעריץ מאז מְעוּנָן! הם לעולם לא יוכלו לצמוח לוסי פורד על מה שזה אומר לי באופן אישי. אבל אתה לא יכול לדמיין כמה כיף אנחנו נהנים הוא בהחלט השיא שלהם, בכל המובנים. היא מגדירה כנה, מוסיקה מהנשמה, היא מגדירה כימיה של אמנס / מפיק, וניתן להגדיר אותה כאלבום קלאסי. אתה לא יכול לדמיין כמה טוב האלבום הזה.