המכה שבאמצעותה נקרו הוחרם משוויץ

ב- 30 בנובמבר 2015, ברוקלין MC Necro מצא את עצמו באמצע קטטה במהלך עצירת ציריך, שוויץ לאורך הסיור האירופי האחרון שלו. לדברי מייסד Psycho + Logical-Records, מעשה הפתיחה, IBS לא העריך את בור מוש שהפך לשם נרדף למופע שלו וזינק מהכיס. כשנקרו היה נקרו, היה צריך לזרוק מכות.



הכל היה בהגנה עצמית, הודיע ​​נקרו פייסבוק באותו יום לפני שנמשיך, נאבק להגנתו של דרו וויין, טון ספייס ובצידו מר הייד נגד כמה תקלות שונאים.



בסוף הלילה פנו שישה אנשים לבית החולים, ארבעה עם זעזוע מוח ושיניים שבורות. בסופו של דבר הואשם נציג ברוקלין בשוויון השוויצרי לניסיון רצח והוחזק בבידוד במשך 100 שעות לפני שגורש מהארץ. כך זה הכל קרה, הכל במילותיו של נקרו עצמו.






איך הקטטה התחילה


אני אחד הראפרים הבודדים שעושה את מה שהוא מדבר עליו, אבל זה לא נעשה כדי להיות קשוח. אני דווקא מעדיף שלום. אם אני יכול לעשות הופעה והכל שליו והאוהדים מתרחקים מאושרים ואין דרמה, אני חושב שזו תוכנית מזוינת נהדרת. זה מאוד דומה לשיר Ice Cube: היום היה יום טוב. לפעמים אני ומר הייד מנבאים כמה אנשים הולכים להיסדק בראשם בסיבוב ההופעות הזה. זה בדרך כלל לפחות יהיו שלוש ערים שונות בהן מישהו יכה אגרוף בפרצוף המזוין - בממוצע אם יש 10 עד 15 תאריכים. זה לא דבר טוב אבל אני מניח שזה מגיע עם השטח. יש לי ווים שהולכים אגרוף לך מת בפרצוף / סנוף אותך / ג'וקס לך / מועך אותך / ממהר אותך / חזה אותך / כל יום / כל מקום / בכל זמן / צעד / בלי חרטה / אין חרטה / נציג עד המוות ... בעצם אני מדבר על החרא הזה. כל פעם קצת יש לך איזה בחור מזוין שחושב שהוא רוצה לבדוק. אנו עוברים כל מבחן בהצטיינות.

ממה שהבנתי לא ידעתי שזה מעשה פתיחה, אבל מסתבר שאין זה מעשה פתיחת שם. IBS מייצג כעת תסמונת מעי רגיז. אני לא יודע איך הם קוראים לעצמם, אבל הם קיבלו את הכינוי תסמונת המעי הרגיז כי הם חבורה של ארנבות מזדיינות שהלכו וחזרו למשטרה.



אני קצת שונה מההופעות שלך בהיפ הופ כי אני בא מרקע מטאל כבד. טיפחתי תרבות שיהיה בור מוש בכל הופעה. אם אני עושה הצגה איפשהו ואנשים פשוט בוהים בי, זה לא מרגיש בסדר. אני שומע שיש להרבה ראפרים את זה. כל זה טוב. אני מדבר חרא אגרסיבי יותר. זה בהחלט אלים יותר. זה יותר מרושע. זה לא משהו שונה מכל מה שקורה במכסה המנוע. אני מדבר אגרוף לך בחרא. זה נמשך במכסה המנוע. רק שתדעו, ערב קודם היינו צריכים להרביץ שלושה בחורים במלון.

הנה מה שקרה. אני על הבמה. אני יודע לקרוא אנשים. דבר אחד שאני עושה זה שאני מסתכל לכולם בעיניים. כולם במועדון המזוין. אני לא עושה את זה כדי להפחיד אף אחד. אני עושה את זה כי האוהדים אוהבים את זה. הם אוהבים את קשר העין. הבנות בשורה הראשונה רוצות שתדפוק אליהן. אבל אני גם עושה את זה להגנה שלי. כזכור, ג'ון לנון נהרג מחוץ לביתו על ידי אוהד. אני לא אידיוט טיפש. אני צופה באנשים. אני מדבק וסורק את המצב. יש לי חוש עכביש לדרמה. אני יודע מתי למישהו יש בעיה איתי. אני יכול לחוש את האנרגיה. שמתי לב ששני החבר'ה האלה מסתכלים עלי בצורה בסגנון מצחיק מהקהל. איתרתי אותם. מתברר שהם היו החבר'ה שבסופו של דבר התבאסנו. הם התחילו עם ההומי שלי, דרו וויין. הוא חבר רשמי בצוות שלי. הוא ממנצ'סטר, אנגליה. הוא בן אדם ממש טוב. הוא קופץ בבור כשהקהל מבאס. אני לא אשקר, הוא מאוד אגרסיבי. הוא מקפיץ אנשים שאולי לא ירצו להיתקל. אם מישהו בבורות המוש מקפיץ אותך כשאתה לא רוצה להיתקל, אתה דוחף את המזדקן לאחור. זה כלל ידוע בתרבות ההיא. אתה לא מתחיל בקר. אם אתה מתחיל בקר אתה מטומטם וסביר להניח שאתה הולך להתבאס.

הבחנתי שדרו מדמם מראשו



בעיקרון החבר'ה האלה יצאו מהקו והם התחילו בשר בקר עם הילד שלי בבור. אני הטיפוס, אם אתה ההומי שלי ואני בהופעה ואני רואה שלושה אחים צועדים אליך, אני קופץ מהבמה. אני לא אמשיך לעשות את השיר שלי ולראות את הילד שלי מתבאס. החבר'ה האלה בעצם הביאו את זה להומי שלי. קפצתי מהבמה ואמרתי, ‘מה קורה?’ הבחנתי בקופצנים המפרידים בין חרא. אז אני כמו, 'לעזאזל עם זה.' אמרתי לדרו בואו נחזור לבמה. שמתי לב שדרו מדמם מראשו. אנחנו הולכים מאחור והסדרנים הולכים על איזה שטויות כאילו הם לא יודעים שדרו איתי. אחד מהם יוצא מהקו ובעצם היה צריך להודיע ​​להם. אנחנו לא לוקחים שום חרא מהסדרים. אם סדרן לא בצד שלנו, הוא יכול ללכת לדפוק את עצמו. אני נפגש עם ראש האבטחה לפני כל הופעה. אני חושב שהלילה, מר הייד מעולם לא קיבל הזדמנות לדבר עם הביטחון. זה בדרך כלל דבר שלילי כי עכשיו הם לא יודעים מי בדיוק חלק מהצוות. הייתי צריך לנבוח על הבחור האחד הזה ולהגיד לו שדרו היה חלק מהצוות, ליפול לעזאזל.

אני חוזר לבמה וממשיך בראפ. זה היה במהלך ההדרן שלי. זאת לאחר שהתוכנית כבר התגברה. עיניו של האמרגן היו נוצצות מאהבתו. ואז שמתי לב לאיש הזה שהתחיל חרא ... אתה יודע מתי מישהו מנסה להתנהג קשה ולעבור דרך אנשים שעוצרים אותו? אני רואה את הבחור הזה עושה את זה עם הקפצנים בזמן שאני על הבמה. איך לעזאזל החבר הזה לא נבעט החוצה? אני מניח שהסדרנים היו כוסיים או שהם היו עם אחי. אני רואה בזה איום. אתה מתנהג כאילו אתה הולך לעשות חרא גנגסטר בהופעה שלי. זה לא קורה. לעזאזל עם מופע. עצירות ההצגה. אני קופץ מהבמה ורואה את הבחור הזה מתנהג. הוא נסדק. כנראה פיצחתי אותו חמש פעמים. זה כנראה כשהוא שבר את השיניים. בסופו של דבר הוא שבר שיניים וזעזוע מוח. והוא רטט!

כשאני מנפץ את הליצן המזוין הזה, כל הסדרנים נדרסים. מישהו מכה אותי מאחור. זכור, אני לא היחיד שהתעסק. כל הצוות היה עסוק הפעם. אני זה שחויב. אני מניח שכל החבר'ה האלה הבינו, 'בואו נצמיד את כל זה לנקרו'. הואשמתי במתן זעזוע מוח לארבעה גברים ושבר שיניים. רק פיצחתי רק שלוש. אני חושב שהטלטלה הרביעית התבססה כנראה על מר הייד שדחה איזה אחורי מאחורי הקלעים שדיבר חרא עם בקבוק. הייד פרש אותו באגרוף אחד. הוא מכה חזק מאוד. הבחור הזה תפס זעזוע מוח על אגרוף אחד. הייד כן בעט בו גם בפניו.

החבר'ה האלה באירופה הם על חרא עכברים

אחרי שעשינו את מה שעשינו, חזרנו לקלעים וניסינו לעזוב. הבעיה היא שכל הסחורה שלנו הייתה שם. לא יכולנו פשוט לקפוץ למועדון בלי הסחורה שלנו. היינו צריכים לחכות לבחור הסוחר. אני בעצם נאלצתי לעזוב את הקלעים מיד ולבלות ליד שולחן הסחורה שהעלה את המתח. זה מגיע למצב דביק. הדרמה של דרמה ואני אף פעם לא ישן על אף אחד. אני אף פעם לא מרגיש שהכול טוב. כל מה שאתה חושב זה 'הגן על הצוות שלך'. הרבה פעמים כשאתה נוסע למדינות האלה, החבר'ה האלה חושבים שהם יכולים לשחק בך. 'הם לא יודעים איך גדלנו בברוקלין וקווינס והארלם. איכשהו הם קיבלו את זה מעוות, כאילו הם יפגעו בך בגלל שאתה בעיר שלהם עכשיו. הייתי צריך לפצח אנשים בכל מקום. אתה יכול להיות 400 או 500 איש בהופעה שלך וכולם אוהבים אותך. ואז יש לך אחד או שניים שיכורים שרוצים לבדוק אותך. בשורה התחתונה, אם אתה אנס כמו שאתה אנס, עדיף לך לעזאזל עם הבן שלהם, אחרת אתה ייראה כמו אידיוט. אין אפשרויות אחרות.

בכל מקרה, כל החבר'ה בקבוצה והסדרנים הלכו והפעילו אותי באשמת המשטרה. הם עצרו אותי; היה לי כלוא במשך 100 שעות בבידוד בתוך המתחם. הם משחררים אותך שעה אחת ביום. עשרים ושלוש שעות היית נעול. מעולם לא שמעתי על שום חרא כזה. זה היה מה שהם ראו בתא המעצר שלהם. הוחזקתי בהזמנות מרכזיות בברוקלין ובמקומות אחרים. יש לך אוויר. אתה יכול לעזאזל לנשום. אתה יכול לבצע שיחת טלפון. אתה יכול להודיע ​​למישהו שאתה נעול והוא יכול להוציא אותך החוצה. אתה יכול לצאת בערבות לאחר שתבלה לילה. החבר'ה האלה סגרו אותי כמעט חמישה ימים! זה סוג של דרך שאתה מתייחס לג'ון גוטי. אני לא מבין למה התייחסו אלי כל כך מטורפים. הנה מה שהוסיף עלבון לפציעה: אני בשוויץ. הם לא מדברים אנגלית! הייתי צריך לעשות את כל ההתנהלות שלי עם עורך הדין שלי באמצעות מתרגם. זה היה פרוע, ב! זה היה כמו אזור הדמדומים. ואני יהודי ... אני לא על שום חרא דתי. אני פשוט ילד מברוקלין. פשוט כך אני לבן. פשוט כך אני יהודי. אני לא אומר שהם היו על איזה חרא נאצי, אבל רק כשאני מוגבל, הם מדברים גרמנית. אני בכלא. הם אומרים לי שאני אצא אבל אני לא יודע!

זה מצב מוצל של ממש. הייתי צריך להודות באשמה בכל מה שלטענתם עשיתי להם, שהיה ארבע זעזוע מוח ושיניים שבורות על חבורה מהן או אחרת הייתי עדיין שם. האם עשיתי חבורה מזה? בטוח. אבל הדרך בה הם פעלו הייתה כאילו שלא היה אכפת להם מה אני עושה. לא היה אכפת להם מהצד שלי בסיפור. המתרגם שלי אמר לי שעורך הדין שלי אמר שאני צריך להודות באשמה מכיוון שמה שמאשימים אותי הוא כמו ניסיון לרצח. החבר'ה האלה באירופה הם על איזה חרא עכברים.